פרדס רמונים ל ג

פרק שלישי:

כבר נתבאר בשער האותיות ענין רוחניות האותיות ומציאותם, ולכן כאשר נבא לצרף ג', אותיות אחר שהאותיות האלה הם רוחניות צורות פשוטות בהכרח תהיינה מורכבות ונכללות כל אחד מחברתה כי כן דרך הרוחניות. כי לא לבד קרה הענין הזה לספירות אבל קרה ענין זה גם לענפים ואצילות המסתעפות מהם מאחר שהם צורות נאצלות. וראייה לזה ממה שאמרנו בשער היכלות פ"ד מענין ע' סנהדרין היושבים באגן הסהר שהם כוללים כלם יחד בכל א' מהם.

ואחר היות הענין הזה כך, נאמר אותיות אי"ן שהם רומזות בכתר חכמה בינה כמבואר בשער ערכי הכנויים, הנה ודאי הכתר כלול מחכמה ובינה והחכמה מכתר ובינה והבינה מכתר וחכמה, אבל יוכלל בהם בשני פנים, אם שיקבל החכמה מהכתר וישפיע בבינה. ולזה חוייב סדר האותיות כך, יוד של אין שהיא חכמה גוברת, מפני שכל האותיות השלשה הם בעצם החכמה, ולכן בחינתה יגבר לעולם, והרי לכן י' בראש הצירוף. ואח"כ א' מפני שהרמז בו הכתר והוא מקבל מהכתר ומשפיע בבינה, ולכן א' יגבר על ן', והיינו יא"ן. והוא צרוף א'.

עוד יצטרף דרך אחרת, שיגביר הבינה על החכמה בסוד אור החוזר, ולכן יקבל אור מהבינה וישפיע בכתר, ולכן יגביר נון של הבינה על א' שבכתר. וזהו צרוף שני שהיא ינ"א אל החכמה, כי לעולם החכמה גוברת.

וכן אל הכתר שתים לסבות אלו. כיצד? אות הכתר הוא א', ולכן לעולם גוברת. ולפי שלפעמים יושפע מחכמה אל הבינה כסדר האור, לכן צרופו אי"ן. ומפני שגם לפעמים בסוד האור החוזר יגביר הבינה על החכמה, ולכן צרופו אנ"י. והם שני צרופים אל הכתר.

וכן שתים אל הבינה לסבות אלו. כיצד? אות הבינה - נון, ולכן לעולם גוברת. ולפי שלפעמים מקבל מהכתר ע"י החכמה בסדר האור, לכן יגביר או א' על י' ויהיה צרופו נא"י. ולפי שלפעמים יגביר החכמה על הכתר בסוד אור החוזר, לכן יגביר אות י' על א' ויהיה צירופו ני"א.

הנה במלת אנ"י יש ו' צירופים מבוארים, שהם אנ"י - אין בסוד הא', יא"ן - ינ"א בסוד היו"ד, נא"י - ני"א בסוד הנון. וזה יהיה סוד הצירוף לד' אותיות או לחמשה.

ואולם כשיוכפלו האותיות, עם היות שבצרוף הגשמי לא יצטרפו כבר, אפשר להם להצטרף בצרוף הרוחני, שאין רוחניותן שוה, כדפי' בשער פרטי השמות בענין כ"ד צרופים שבשם בן ד', שפי' בספר הבהיר יעוין שם. ואולם יהיו כפולים אלו זכרים ואלו נקבות כמבואר שם. והקצור יפה.

ומפני ענין כללות האורות והארתם אלו באלו, נמצא שפי' קצת מהקדמונים, כי בצרוף וגלגול שם בן ע"ב או שאר השמות, אחר התבודדות גדול יתגלה לצדיק הזכאי המשכיל בעניינם קצת מחלק הבת קול, ר"ל רוח ה' ידבר בו ומלתו על לשונו, מטעם שהוא מחבר הכחות ומיחדם ומחשקם איש אל אחיו כמער איש ולויות, עד שיושפע עליו רוב השפע, ובתנאי שיהיה העוסק בכך כלי המוכן לקבל הרוחניות וראוי לכך, שאם לא כן יהפך לאכזר, ונהפכו לו סורי הגפן נכריה, והקריב אש זרה אשר לא צוה ה'.

ואחר שבפרקים הקודמים נתעסקנו בהשכלת צרוף האותיות נבא עתה לבאר ענין צרוף הנקודות: