פרדס רמונים ל ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · פרדס רמונים · ל · ב · >>

פרק שני:

כל עניני הצרוף שפי' בפ' הקודם הוא בתנאי שלא תהיה בצירוף אות כפולה כלל ואז יעלה הצירוף במספר מדרגות הסולם אשר אמרנו. אמנם אם נמצא אות כפולה אז מיד יגרע חצי הצרוף הראוי לבא לפי מספר האבנים הן רב הן מעט. ומטעם זה שם בן ד' ושם אהי"ה לא יעלה בצירופו כי אם י"ב צרופים נמצא חסר חצי הצירוף הראוי להיות בו כי ארבעה אבנים בונות עשרים וארבעה בתים וד' אבנים אלה לא יבנו אלא י"ב חצי מן הראוי. וכן אם יהיה בן ג' אותיות שמשפטו הוא ששה תיבות אם יכפל אות אחת יצטרף ג' פעמים לבד. וכן אם יהי' ג' אותיות כפולות שוות בתיבת הכפל, הא' יגרע חצי הצירוף כדפי' והכפל השני שהיא אות ג' יגרע שני שלישי הצירוף הנשארים שהותיר הכפל הראשון ומי"ב יחזרו ד'.

כיצד?

אגג"ג שמן הראוי היה שיהיה בעל כ"ד צרופים ומפני ג' האותיות השוות לא נשאר כי אם ד'. ואם יהיה תיבה בת חמשה אותיות שצירופו הפשוט מאה ועשרים צרופים אם יכפל אות אחד כמו אבדג"ד לא ישאר כ"א ששים צרופים כי חצי הצירוף נגרע מפני הכפל האחת. ואם יכפל אות אחרת כמו אבד"דד אז נגרע מפני האות השלישי כפל שני שלישי הצרוף הנותרים ולא יתהוה ממנו כ"א עשרים צרופים שהם שליש. ואם יכפל אות רביעית אז יוותר רביע הצרוף אשר הותיר הכפל השני שהוא אות שלישית.

המשל, אדד"דד אין אדם יכול לצרפו כי אם ה' פעמים שהוא רביע העשרים הנותרים כדפי'. ואם יכפל ג"כ אות אחרת חמשית אז יוותר חמישית הצירוף הנותר ולא יצטרף כי אם צירוף אחד שהוא חמישית החמשה. המשל בזה דדדד אין בו צרוף כי אם פעם אחת.

הכלל, העולה לפי מנין האות הכפל כך השיעור מותר הצירוף אם שנים שהוא כפל ראשון ר"ל שאין שם כפולות כי אם שנים אז נשאר חצי הצירוף ואם הם שלשה אז נשאר שלישית הצירוף ממה שהיה ראוי אם לא היו כפולות כ"א שנים וכן רביעית לא ישאר כ"א רביעית הנותר וכן חמישית וכן ששית וכן שביעית וע"ד זה נקיש כדפי'.

כל זה הכלל הוא בהיות הכפל מעין כפל הראשון, המשל, כי ענין הכפל השני הוא ממין הכפל הראשון. אמנם אם יהיה ממין כפל השני כמו המשל א"א ב"ב אז לו דין אחר כי בכפל הראשון נגרע חצי הצרוף כמו שהקדמנו כי תיבה בת ד' אותיות הי' ראוי שיהיו בה כ"ד צרופים ונכפל הא' נגרע חצי הצירוף ונותר י"ב צרופים ומפני הכפל השני לא יותר כ"א ששה כי גרע חצי הצרוף הנותר אשר הותיר הכפל הראשון.

המשל: א"א ב"ב אין יכולת לצרפו כ"א ששה פעמים שהוא חצי הי"ב הנשארים כדפי'.

ואם התיבה בת חמש אותיות שדינו היה להתגלגל ק"כ פעמים ונכפל בו שני כפלים א"א ב'ב'ג' אז יהיה דינו כך בכפל הא' נגרע חצי הצרוף שהוא ק"כ ונותר ס' מהם ובכפל השני נגרע חצי הששים ונותר שלשים.

ואם התיבה בת ששה אותיות וכלם זוגות שאם לא מפני הכפל היה דינו להתגלגל תש"כ פעמים ומפני הכפל הא' נגרע חצי השיעור ונותר מהתש"כ שלש מאות וששים. ובכפל השני נגרע חצי הצרוף הנותר משלש מאות וששים נשארו ק"פ. ובכפל הג' נגרע ב' שלישי הצרוף שנשארו מהכפל הב' ומק"פ נשארו ס' שהוא שליש הק"פ.

ואם יהיה בתים בת ד' זוגות יהיה דינו כך כי כפל הראשון גרע החצי והכפל השני גרע החצי מהצרוף הנותר והכפל הג' גרע ב' שלישי הצרוף הנותר ולא נותר כי אם שליש א' לבד כדפירשנו לעיל והכפל הד' יגרע ג' רביעיות מהשלישית שהותיר הכפל הג' ולא נשאר כ"א רביע ממנו.

ועל דרך זה נקיש לכל הכפלים כפי שיתרבו או יתמעטו. וזה דרך צירוף הכפולים כפי אשר כתבו המפרשים וכפי הנראה בכח הנסיון.

ואחר שבארנו מציאות הצירוף בחומר האותיות נבאר טעם צירופם ברוחניות בפרק בפני עצמו כי הדברים האלה צריכים פרקים קצרים כדי שיוכל השכל להקיפם ולא יתבלבל בהם: