פרדס רמונים כד ו
<< · פרדס רמונים · כד · ו · >>
פרק שישי: היכל שישי הוא הנקרא היכל רצון מטעם שבו תלוי עת רצון וטוב לב לכל דבר ולכל שאלה ולכל תפלה והטעם כי בו יחוד ת"ת ומלכות כמ"ש בעזרת הצור וישועתו ולפיכך בו נסתלק מרע"ה בעת רצון כי מת בנשיקה שהוא נשיקת אשה בבעלה. ובהיכל הזה ו' פתחים לשש קצוות ד' לד' רוחות העולם ומעלה ומטה וממונה א' גדול ממונה על כלם ושמו רזיא"ל. וכל רזי סודות התורה תחת ידו ופתחים אלו עומדים להתגלות כי כאשר הם מתגלות כל ההיכלות הם מתגלות וכל המאורות וכל הרוחות נגלים כששערי רצון נפתחים. בהיכל הזה נמסרו נשמות ר' עקיבא וחביריו וכל הנהרגים באהבת קונם שאינם נכנסים בנהר דינור מה שאין כן בשאר הנשמות כדפירשנו. והיכל הזה מוציא י"ב מאורות מטעם שהוא כלול מששה היכלות התחתונות ומששה עליונות וכאשר י"ב המאורות עולים ומתנוצצים מוציאים ארבע חיות וכלם נכללים בי"ב כדרך דגלי המדבר שהם ד' ומתחלקים לי"ב כל א' לג'. הד' הנז' כלם נכללים כא' כאגוז הזה שמתחלק לד' ראשים ונכללים כא' ומטעם זה נקרא ההיכל הזה גנת אגוז וזהו אל גנת אגוז ירדתי (שה"ש ו, יא) שהקב"ה משתעשע עם הצדיקים ביחוד תפארת ומלכות. הד' אשר לד' רוחות. הא' לצד דרום הוא הימין והוא נקרא מיכאל השר הזה הוא אפוטרופוס של ישראל המלמד עליהם סניגורא להיותם נצולים מקטרוג הקליפות וכאשר חרב בה"מ וגבר יד עושי רשעה נאמר על המאור הזה השיב אחור ימינו (איכה ב, ג) והוא יונק מצד החסד. בצד צפון עומד מאור שני והוא עומד לקחת דין מצד היכל ד' היכל זכות ונותן הדין למלאך הממונה על הפתח כדי שיתן למלאכים העומדים בצד הטומאה כי הוא יונק מצד הגבורה ולכן נקרא גבריאל ולפעמים הוא בעצמו דן את האדם ואינו נמסר לקליפות לזה הם יסורין של אהבה והטעם כי הוא כלול מצד החסד ולכן נקרא אל ולכן כל מכה ומכה שבאת מצד זה קרוב להתרפאות כי מכה ורפואה אחוזים זה בזה. והמלאך הזה ג"כ ממונה על ההריון ר"ל שנוטל הטפה ומעלה אותה למעלה והקב"ה גוזר עליה חכם או טפש וכו' וכן נתבאר בזהר פ' שמות (דף, יא.) וז"ל דתנינן בשעתא דאתיליד גופא דצדיק בהאי עלמא קב"ה קרי ליה לגבריאל ונטל ההיא נשמתא די בגנתא ונחתא לה להאי גופא דצדיקא דאתייליד בהאי עלמא ואתפקיד עלה ונטיר לה. ואי תימא ההוא מלאכא דאתמנא על רוחיהון דצדיקיא לילה שמיה ואת אמרת דאיהו גבריאל. הכי הוא ודאי בגין דאתי מסטרא דשמאלא וכל מאן דאתי מסטרא דשמאלא הכי אקרי עכ"ל. ופי' כי כל הנשפע מן הדין נקרא לילה והטעם כי מדת לילה היא מדת הדין ולילה במ"ק עולה גבריאל: ובצד המזרח עומד מאור ג' והוא יונק מצד הת"ת והוא אוחז וכולל השני המאורות האלה כדרך הספירה והוא שר הרפואה והוא מזכיר לרפואה כל אותם החולים שנשכחו בחוליים והוא מעלה זכרונם למעלה וע"ז נקרא רפאל. והרפואה הזאת רפואות דין בדוחק כי הוא יונק רפואה מצד ימין ודוחק מצד השמאל ולכן הרפואה מצד זה אל החולה בדוחק רב ואע"פ שלפעמים מתייחס שם רפאל אל המלכות ואל המערב אין תימא כי ג"כ הוא שם בסוד ת"ת במלכות ומלכות בת"ת. ועכ"ז רוב דברי הרשב"י ע"ה בס"ה מסכימים שם זה אל הת"ת במזרח כדפי'. בצד המערב מאור א' ושמו נוריאל והוא עצמו אוריא"ל והוא שליח מג' המאורות שזכרנו כי הוא נגד המלכות שהוא כלול מג' העליונים. וכאשר תינק מצד הימין חסד נקרא אוריא"ל שהוא מלשון אור שכן לשון אור אל הימין כדפי' בשער ערכי הכנויים. וכאשר תינק מן השמאל גבורה נקרא נוריא"ל מלשון נור דלוק. ועניין המלאך הזה נדרש בזוהר פ' יתרו (דף, עח.) וז"ל בחדש השלישי דשלטא ביה אוריא"ל רב ממנא ותלת מאה ושיתין וחמש רבוא משריין עמיה כחושבן יומי שתא. וכלהון אית להון שס"ה מפתחן נהורין מההוא נהורא דנפקא מגו חשמל עילאה פנימאה גניז וסתים די רזין דאתוון קדישין עלאין דשמא קדישא תלייא ביה ואיהו רזא דאיש תם מריה דביתא איש האלדים. תם, דתמן סיומא וקשרא דתפילין ויעקב איש תם הוה. ובדיוקניה קיימא רזא דחשמל פנימאה עילאה טמיר וגניז וכל נהורין סתימין עילאין נקט איהו ונפקין מיניה וכל הני משריין נקטי אינון מפתחן דההוא נהורא דנפק מגו חשמל. וההוא נהורא כלול בתרין נהורין ואינון חד. נהורא קדמאה איהו נהורא חיוורא דלא שלטא ביה עינא ודא איהו נהורא דגניז לצדיקייא דכתיב אור זרוע לצדיק וגו'. נהורא תניינא איהו נהורא מנצצא מלהטא בגוון סומק. ואתכללו תרין נהורין כחדא והוו חד. והאי אוריא"ל רב ממנא וכל אינון משריין נטלי ההוא נהורא ובגין דכליל בתרין אקרי תאומים. וע"ד שלטא ביה ההוא מזלא דאקרי ברזא דליה תאומים וביה אתיהבת אורייתא ומכאן אתמשכן דרגין לתתא עד דסליקין בשמהן לאנהגא עלמא עכ"ל. ועי' בפ' צו (דף לב, עב) וז"ל ת"ח כתיב ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה וגו' דא אוריאל דנחית כחיזו דאשא בשלהובא עד דנחית למדבחא לקבלא דורונא ואתחזי כאריה רברבא רביע על קורבנא עכ"ל. ובפ' (בהעלותך דף, קנד) נדרש בזוהר בד' מלאכים אלו עניינים גדולים ומשם נראה בהם ג"כ ד' חיות שביחזקאל ולאורך הענין לא נעתיקו. ונחזור לדבריו שבפ' פקודי והד' מאורות שזכרנו הם נגד ד' יסודות ומאלו נפרדו היסודות מהם מלאכי אש מצד גבריא"ל מהם מלאכי רוח מצד רפאל מהם מלאכי עפ"ר מצד אוריא"ל מהם מלאכי מים מצד מי"כאל ואל' הד' הם מתיחדים ותחתי' ח' שהם י"ב כדפי'. ההיכל הזה כלול מכל התחתונים וכלם נכללים בו ויש להיכל הזה ק' יתידות לצד ימין ועליהם ב' ממונים עליונים ושמם מלכיא"ל שמעיהא"ל ואל השמאל מאה ועליהם ב' ממונים אחרים ושמם מססרני"ה צפצני"ה והם ממונים בזמן שיגיע עת הצדיק להפטר מן העולם הם מזדמנים שם כדי שתצא נשמתו בנשיקה ולא יהיה כפטורא בפי ושט כדפי' במס' ברכות (דף, ח.) ואל ההיכל הזה מתאוים כל ההיכלות התחתונים והם מתייחדים זה לתוך זה [בתוך] לבנת הספיר בתוך עצם השמים בתוך היכל נוגה וכן כלם וזהו כל חפצם וכל מאווים ושלימותם כי בזה מתייחדים בשרשם וענין היחוד הזה ע"י התפלה בהיותה כראוי כדמפרש התם הרשב"י ע"ה: