פקודת הפטנטים וסימני האמצאה מתוך

פקודת הפטנטים וסימני האמצאה

פקודה הקובעת הוראות למתן פטנטים חדשים ולרישום פטנטים וסימני אמצאה בכלל ולמילוי דרישות האמנות הבינלאומיות הדנות ברכוש תעשייתי.

מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר המשפטים (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מזכיר הכספים“ ייקרא מעתה ”שר האוצר“, ומקום בו נאמר ”יועץ משפטי“ ייקרא מעתה ”יועץ משפטי לממשלה“. לפי סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, כל סמכות שהעניק החוק לזקן השופטים לגבי התקנת תקנות תהא נתונה מעתה לשר המשפטים. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי סעיף 1 לחוק לתיקון פקודת זכות יוצרים, תשי״ג–1953, בכל מקום בחוק בו ”זכות העתקה“ או ”קופירייט“, ייקרא ”זכות יוצרים“. לפי תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“, ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט שלום“. לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש״ם–1980, מקום שחוק מתיר או מחייב כי דבר פלוני ייעשה בשבועה, ייעשה הדבר באזהרה בדרך הקבועה בסעיף 2 לחוק האמור.

לפי סעיף 195 לחוק הפטנטים, תשכ״ז–1967, הפקודה אינה חלה עוד על מתן פטנטים, על אמצאות ועל תקפם.

תוכן עניינים

חלק א׳ – הקדמה

חלק ב׳ – פטנטים

חלק ג׳ – סימני אמצאות

חלק ד׳ – הוראות כלליות

חלק ה׳ – הוראות מיוחדות לשעת חירום (בוטל)

1.

השם הקצר

פקודה זו תקרא ”פקודת הפטנטים וסימני האמצאה“.

חלק א׳ – הקדמה

2.

פירוש [תיקון: [1934], 1937, תש״ח, תש״ח־4, תשי״ג, תש״ס, תשס״ח]

בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

”חפץ“, כשמדובר בסימני אמצאה, פירושו כל חפץ של תעשיה וכל חמר, מלאכותי או טבעי, או מקצתו מלאכותי ומקצתו טבעי;

”זכות מדגם“ פירושה זכות היחיד להשתמש בסימן אמצאה לגבי כל חפץ מכל סוג שנרשם בו סימן האמצאה;

”בית משפט“ פירושו בית משפט אשר לו שיפוט בדבר כפי שנקבע ע״י הוראותיה של פקודה זו או, מקום שלא נקבע בית משפט, בית המשפט העליון היושב כבית משפט לערעורים;

”סימן אמצאה“ אין פירושו אלא קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע״י פרוצס או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא אמצאה מיכנית;

”בית משפט מחוזי“ פירושו בית המשפט המחוזי או בתי המשפט המחוזיים שנקבעו בצו מאת שר המשפטים כדי לשמש בשיפוט עפ״י פקודה זו;

”הדומיניונים של הוד מלכותו“ - (נמחקה);

”אמצאה“ פירושה תוצרת חדשה, סחורה חדשה או אפן חדש של שמוש במכשיר שנתגלה או נודע או שומש מכבר, לצורך חרושת או תעשיה;

”ממציא ומבקש“ כולל, בהתחשב עם הוראות פקודה זו, את בא כחו החוקי של ממציא או מבקש שמת;

”בא כוח חוקי“ פירושו המוציא לפועל של צואה או מנהל עזבון שנתמנה ע״י בית המשפט, וכשאין מוציא לפועל או מנהל עזבון, פירושו האיש או האנשים האחראים, עפ״י חוק הירושה הנוהג, לפרעון חובותיו של המת;

”פטנט“ פירושו כתב זכות לאמצאה;

”בעל הפטנט“ פירושו מי שרשום באותה שעה בפנקס הרישום כמקבל הפטנט או כבעליו;

”סוכן פטנטים“ פירושו אדם, פירמה או חברה העוסקים לשם ריוח בעסק של הגשת בקשות לפטנטים וקבלתם בישראל ובמקומות אחרים;

”בעל סימן אמצאה חדש או מקורי“, –

(א)

כשעושה הסימן מבצע את העבודה בשביל אדם אחר בשכר, פירושו שסימן האמצאה נעשה בשבילו;

(ב)

מקום שאדם רכש את סימן האמצאה או את הזכות להשתמש בסימן האמצאה לגבי חפץ, בין באופן מיוחד לו לבדו או באופן אחר – פירושו מי שרכש כדלעיל את סימן האמצאה או את הזכות לגבי הסימן, האמצאה והזכות, ועד לאותה מדה שרכשם;

הנוגע בדבר רכישת סימן האמצאה או הזכות, וכדי מידת רכישתם – האדם שרכש את סימן האמצאה או את הזכות כדלעיל;

(ג)

בכל מקרה אחר, פירושו עושה סימן האמצאה; ומקום שעברה זכות הקנין בסימן האמצאה או בזכות השימוש בו מידי הבעלים המקוריים לאדם אחר, כולל המונח אותו אדם אחר;

”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

”מדינה חברה“ – מדינה שהיא צד לאמנת פריס או חברה בארגון הסחר העולמי;

רשימת המדינות החברות מתפרסמת ומתעדכנת על ידי WTO – ארגון הסחר העולמי;

”אמנת פריס“ – אמנה בדבר הגנת הקנין התעשייתי שנחתמה בפריס בשנת 1883 ותיקוניה, ככל שישראל חייבת בהם.

3.

פנקס רישום של פטנטים וסימני אמצאה [תיקון: [1934], תש״ח]

(1)

יש לנהל עפ״י פקודה זו פנקס פטנטים ופנקס סימני אמצאה ופנקסים אלה יהיו שמורים בבתי המשפט בירושלים או במקום אחר שיקבע שר המשפטים בצו מזמן לזמן.

הנציב העליון קבע כי פנקס פטנטים ופנקס סימני אמצאה ישמרו במשרדו של רשם הפטנטים וסימני האמצאה בירושלים (ע״ר 1942, תוס׳ 2, עמ׳ 796).

(2)

פנקס הפטנטים יכיל את שמותיהם ואת כתובותיהם של בעלי הפטנטים ושל האנשים הרשומים כבעלי פטנטים בהתאם להוראות הסעיפים 25 ו־54, והודעות בדבר העברתם של פטנטים, רשיונות לפטנטים, תיקונם של פטנטים וביטולם וענינים אחרים, ככל אשר יקבע.

(3)

פנקס סימני האמצאה יכיל את שמותיהם וכתובותיהם של בעלי האמצאה הרשומים, הודעות העברה בדבר העברתם של סימני אמצאה, רשיונות לסימני אמצאה, ביטול רישומם של סימני אמצאה ובדבר ענינים אחרים, ככל אשר יקבע.

(4)

שר המשפטים ימנה רשם פטנטים וסימני אמצאה (הנקרא בפקודה זו ”הרושם“) ועל ידו יעזרו פקידים ולבלרים ככל אשר יקבע הרושם מזמן לזמן, בהסכמת שר המשפטים.

(5)

במקום שאין הוכחה המעידה את ההפך, ישמשו פנקס הפטנטים ופנקס סימני האמצאה ראיה לכל הענינים שפקודה זו מחייבת או מתירה רישומם באותם פנקסים.

3א.

הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות [תיקון: תשס״א]

(א)

השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות פקודה זו, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי סעיף 56, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.

(ב)

פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), ימלא את התפקיד לפי הוראות פקודה זו ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בפקודה זו.

(ג)

כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין פקודה זו, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

3ב.

תחולת הפקודה לעניין מדגמים [תיקון: תשע״ז]

ההוראות לפי פקודה זו יחולו על מדגם שערב יום תחילתו של חוק העיצובים, התשע״ז–2017 (בפקודה זו – חוק העיצובים) התקיים בו אחד או יותר מאלה:

(1)

המדגם פורסם בציבור;

(2)

הוגשה בקשה לרישום המדגם בפנקס המדגמים;

(3)

המדגם היה רשום בפנקס המדגמים.

חלק ב׳ – פטנטים

הוראות כלליות

4.

זכות של ממציא לקבל פטנט

(1)

בהתחשב עם התנאים וההוראות שבפקודה זו מכל הבחינות, הזכות לממציא האמיתי והראשון של כל אמצאה חדשה ומועילה לקבל פטנט לאמצאה, שיקנה לו את זכות היחיד להשתמש באותה אמצאה, לנצלה, לעשותה, לעבדה, לייצרה, לתתה ולמכרה או לתת רשיונות בעבורה.

(2)

כל הפטנטים הניתנים עפ״י פקודה זו ניתנים על אחריותו של המקבל ומבלי כל ערבות או אחריות מצד הממשלה הן בנוגע לחידוש שבאמצאה או לתועלתה או לסגולותיה והן בנוגע להתאמתה אל הפירוט.

5.

בקשה למתן פטנטים [תיקון: תש״ח־4]

(1)

כל ממציא אמיתי וראשון של אמצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט בין לבדו ובין ביחד עם איש אחר או אנשים אחרים, ויש להגישה לרושם הפטנטים בטופס הקבוע.

(2)

הבקשה צריכה להכיל הצהרה ובה יאמר כי יש לו למבקש אמצאה אשר הוא או לכל הפחות אחד המבקשים – מקום שהוגשה הבקשה ש״י אנשים אחדים, – טוען שהוא ממציאה האמיתי והראשון וכי רוצה הוא לקבל פטנט בעדה; יש לצרף אל הבקשה פירוט.

6.

פירוט

(1)

בפירוט צריך לתאר בפרוטרוט את טיב האמצאה ואופן השימוש בה, וצריך לפתוח בשם האמצאה ולסיים בהודעה ברורה בדבר האמצאה שדורשים זכויות בעבורה.

(2)

יכול הרושם לדרוש להגיש לו שרטוטים מתאימים, אם יחד עם הפירוט ואם בזמן מן הזמנים לפני קבלת הפירוט, ואם האמצאה היא כימית רשאי הוא לדרוש להגיש לו דוגמאות טפוסיות, וכל שרטוט שהוגש לו יחשב חלק מן הפירוט.

7.

הגנת עראי

(1)

מיד לכשהוגשו הבקשה והפירוט חייב הרושם לברר אם הם בצורה הקבועה, ואם נחה דעתו בענין זה ושולמו המסים שייקבעו, יתן למבקש קבלה בכתב המאשרת את הגשת הבקשה והפירוט.

(2)

ניתנה קבלה על הגשת בקשה, הרי במשך הזמן שבין תאריך הבקשה ובין תאריך חיתומו של הפטנט, מותר להשתמש באמצאה ולפרסמה מבלי לפגוע עי״כ בפטנט שיינתן לאמצאה, וקוראים להגנה זאת הגנת עראי.

8.

בדיקת הפירוט ותיקונו [תיקון: 1937]

(1)

הרושם רשאי בכל עת, לפני קבלת הפירוט, לדרוש מאת המבקש לעשות תקונים בבקשה או בפירוט ככל שיהא צורך בכך, כדי שתתקיימנה על ידי כך הוראות הסעיפים 5 ו־6 מפקודה זו.

(2)

אם נראה לרושם כי האמצאה שהמבקש תובע נתבעה או תוארה:–

(א)

בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או

(ב)

בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש בתוקף הוראות סעיף 25 או סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו, ובין שלא ניתן לו פטנט כזה),

יודיע הרושם את הדבר למבקש, ורשאי הוא לדרוש מאתו להכניס כל תקון שיהא צורך בו, בתנאי שבשום פנים לא יהא הדבר מחובתו של הרושם, לערוך חקירה כדי לברר אם אמנם נתבעה או תוארה או נרשמה האמצאה הנתבעת כך.

(3)

מקום שלא תוקנו בקשה או פירוט, הרי תאריכה של הבקשה יהא כתאריך התקון, אם יורה הרושם כך.

(4)

אם נוכח הרושם כי האמצאה הנתבעת ע״י המבקש כבר נתבעה או תוארה:

(א)

בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או

(ב)

בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש, בתוקף הוראות סעיף 25 או סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו ובין שלא ניתן לו פטנט כזה),

הרי, חוץ אם תסולק ההתנגדות ע״י תקונו של הפירוט כדי הנחת דעתו, יחליט הרושם אם בפירוטו של המבקש שיפורסם בצורת מודעה לקהל יש להסתמך על כל פירוט אחר, ואם כך הדבר, על איזה פירוט יש להסתמך, בתנאי שאם הוכח לרושם כי האמצאה הנתבעת נתבעה כולה ובמיוחד בכל פירוט שכבר הוגש קודם לכן, יסרב הרושם לקבל את הפירוט לאותה אמצאה.

(5)

הרושם יסרב לקבל כל בקשה ופירוט לאמצאה שהשמוש בהם יהא לדעתו מתנגד לחוק, או למוסר או לסדרי הצבור.

9.

בקשה לפטנטים בעלי ערך צבאי [תיקון: תש״ח, תשי״א, תשס״ח־2]

אם סבור הרושם כי האמצאה המתוארת בבקשה ובפירוט נוגעת למכשירי מלחמה או לכלי מלחמה או שהיא בעלת ערך צבאי, עליו להעביר את הבקשה אל שר המשפטים ולאחר שיערוך שר המשפטים אותה חקירה אשר יראה צורך בה, יוכל, –

(א)

לצוות שלא ינתן פטנט, אם סבור הוא כי טובת הצבור מחייבת לבלי תת פטנט;

(ב)

לצוות לקבל את הבקשה, אלא לתת את הפטנט באותם התנאים, בדבר נתינת רשיונות לממשלה או בדבר זכות הקניה ע״י הממשלה, ככל אשר ימצא לנכון.

10.

פרסום הודעה על קבלת פירוט

(1)

קיבל הורשם פירוט, יודיע למבקש את דבר הקבלה.

(2)

משנתקבל הפירוט, בין שנתקבל ע״י הרושם ובין שנתקבל לאחר ערעור על החלטת הרשם בהתאם לסעיף 51, יפרסם הרושם את דבר קבלת הפירוט, והבקשה והפירוט בצירוף השרטוטים, אם יש שרטוטים, יהיו גלויים לבקורת הקהל.

(3)

לאחר קבלת הפירוט ועד לחיתום הפטנט על הפירוט או כעבור מועד החיתום, יהיו למבקש אותן זכויות וההנחות שהיו לו אילו נחתם הפטנט על האמצאה ביום קבלת הפירוט:

בתנאי שלא יהא מבקש זכאי להגיש משפט על הפרת פטנט עד שלא ניתן לו פטנט על האמצאה.

11.

התנגדות למתן פטנט [תיקון: תש״ח]

(1)

בתוך שני חדשים מיום התפרסם דבר קבלת הפירוט, יכול כל אדם להודיע לרושם את התנגדותו למתן הפטנט מפני אחד הנימוקים דלקמן –

(א)

שהשיג המבקש את האמצאה ממנו או מאחד האנשים שהוא בא־כוחו החוקי;

(ב)

שתבעו את האמצאה בפירוט שהוגש לשם קבלת פטנט ישראלי ואשר תאריכו הוא או יהא קודם לתאריך הפטנט שמתנגדים לנתינתו;

(ג)

שפטנט לאמצאה הנתבעת כבר נרשם ע״י המתנגד בהתאם למודעה הרשמית מס׳ 136 מיום 30 בספטמבר, 1919;

(ד)

שנתפרסמה האמצאה ברבים מתוך שהופיעה באחד מהמסמכים שיצאו לאור בישראל לפני הבקשה;

(ה)

שהמתנגד הוא בעל פטנט עותומני לאמצאה הנתבעת וכי הפטנט ראוי לרישום בהתאם להוראות סעיף 55, וכי הוגשה בקשה לאותו רישום;

(ו)

שטיב האמצאה או האופן שבו תבוצע אינם מבוארים ומתוארים בפירוט די הצורך;

(ז)

אם היתה זו בקשה המוגשת עפ״י סעיף 52 – שהפירוט מתאר או תובע אמצאה אחרת ולא את זו שביקשו עליה הגנה במדינה נכריה, וכי אותה האמצאה היא נושא לבקשה שהוגשה ע״י המתנגד בימים שבין הגשת הבקשה במדינה נכריה ובין הגשת הבקשה בישראל.

(2)

הגיש אדם הודעת התנגדות ימסור הרטשם את ההודעה למבקש, וכעבור שני חדשים ולאחר שישמע את טענותיהם של בעל הבקשה ומתנגדו, אם רוצים הם להשמיע את טענותיהם, יחליט הרושם בדבר.

12.

מתן הפטנט וחיתומו

(1)

לא הוגשה התנגדות, או הוגשה התנגדות והוחלט לתת פטנט, הרי לאחר תשלום המס הקבוע ינתן פטנט למבקש או – אם היתה הבקשה משותפת לאנשים אחדים – למבקשים. והרושם יצוה לחתום את הפטנט בחותם משרד הרישום של הפטנטים.

(2)

חיתום הפטנט ייעשה בהקדם האפשרי, אבל לא לאחר שמונה עשר חודש מיום הבקשה:

בתנאי שאם נתעכב החיתום מפאת ערעור או התנגדות אפשר לחתום את הפטנט בזמן שיצוה בית המשפט המחוזי או הרושם, ככל אשר יפול דבר.

(3)

מת מבקש לפני חיתום הפטנט, וניתן הפטנט לבא כחו החוקי, אפשר לחתום את הפטנט בכל עת בתוך שנים עשר חדש לאחר מות המבקש.

(4)

אם אי אפשר, מאיזו סבה שהיא, לחתום את הפטנט במועד הקצוב בסעיף זה, אפשר להאריך את המועד לאחר תשלום המס שיקבע לכך ולאחר שיקיימו את התנאים הקבועים.

13.

תאריכו של פטנט

תאריכו וחיתומו של פטנט יהיו כתאריך הבקשה חוץ אם הותנה בפירוש אחרת בפקודה זו:

בתנאי שאין להגיש משפט בשל הפרה שנעשתה לפני קבלת הפירוט.

14.

תקפו, היקפו וטופסו של פטנט [תיקון: 1934, תש״ח]

(1)

פטנט שנחתם בחותם משרד הרישום של הפטנטים יהיה בר תוקף בכל רחבי ישראל:

בתנאי שיכול בעל פטנט ליחד את הפטנט שלו לאחד המקומות או החבלים של ישראל ויהא לו אותו תוקף כאילו ניתן הפטנט בעיקרו על מנת שלא יחול אלא על אותו המקום או החבל בלבד.

(2)

כל פטנט יהיה ערוך בטופס הקבוע ולא יהא ניתן אלא לאמצאה אחת בלבד, אלא שיכול הפירוט לכלול בו יותר מתביעה אחת, ואם הוגש משפט, לא יוכל איש לבוא ולהגיש התנגדות לפטנט מחמת שהפטנט ניתן ליותר מלאמצאה אחת.

15.

תקופת הפטנט

(1)

המועד הקצוב לכל פטנט שיש לו תוקף יהא שש עשרה שנה מתאריך הפטנט, חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בפקודה זו.

(2)

כחו של פטנט יפוג, אם לא ישלם בעליו את המס הדרוש תוך הזמן הקבוע לכך:

בתנאי שעל פי בקשת המבקש ולאחר תשלום המס הנוסף הדרוש, יאריך הרושם את הזמן כמבוקש בבקשה אך לא למעלה משלשה חדשים.

(3)

הוגש משפט על הפרת פטנט שנעשתה לאחר שבעל הפטנט סירב לשלם את המס תוך המועד הקבוע ובטרם ניתנה לו ארכה לתשלום המס, יכול בית המשפט אשר לפניו מובא המשפט, לסרב לפסוק לו דמי נזק בשל אותה הפרה, אם ימצא לראוי לעשות כן.

16.

פטנט לתוספת אמצאה

(1)

מי שבקש או קבל פטנט לאמצאה וחזר ובקש פטנט נוסף על שכלול או שנוי שעשה באמצעותו, יכול הוא, אם ימצא לראוי, לבקש בבקשתו לפטנט נוסף, כי המועד הקצוב לפטנט הנוסף יהא כמועד הפטנט המקורי, או למשך הזמן שנותר עד לסיום מועד הפטנט המקורי.

(2)

אם הגיש אדם בקשה שיש בה משאלה כזאת, אפשר ליתן לו פטנט (הקרוי בפקודה זאת ”פטנט לתוספת אמצאה“) למשך המועד האמור לעיל.

(3)

פטנט לתוספת אמצאה יהא כחו יפה כל זמן שיפה כחו של פטנט האמצאה המקורית ולא יותר מכן, ואין משלמין שום מס בעד חידוש פטנט לתוספת אמצאה:

בתנאי שאם בוטל הפטנט לאמצאה המקורית, הרי אם יצוה כך בית המשפט או הרושם יהא הפטנט לתוספת אמצאה כפטנט בפני עצמו, והמסים שצריך לפרעם וימי הפרעון של המסים יקבעו עפ״י התאריך שלו, ואולם זמן תקפו לא יעלה על הזמן שנותר לפטנט של האמצאה המקורית.

(4)

מתן פטנט לתוספת אמצאה יחשב עדות מכרעת כי האמצאה היא דבר הראוי לפטנט לתוספת אמצאה, ואין לחלוק על תקפו של הפטנט מתוך נימוק שהאמצאה צריכה היתה להיות ענין לפטנט בפני עצמו.

17.

החזרת פטנטים שעבר זמנם

(1)

פטנט שבוטל מחמת שבעליו לא שלם את המסים הקבועים במועד הקבוע, יוכל בעל הפטנט להגיש לרושם בקשה באופן הקבוע ולבקש ממנו שיתן צו להשיב לו את הפטנט.

(2)

כל בקשה כזאת צריכה להכיל הודעה בדבר הסבות שגרמו לאי פרעון המסים הדרושים.

(3)

אם נראה מתוך ההודעה ההיא שאי־הפרעון לא נעשה בכונה וכי היה איזה איחור יתר בהגשת הבקשה, יפרסם הרושם את הבקשה באופן הקבוע, וכל אדם יוכל למסור תוך זמן קבוע הודעת התנגדות למשרד הרישום של הפטנטים.

(4)

ניתנה הודעה כזאת, חייב הרושם להודיע את הדבר למבקש.

(5)

ככלות המועד הקבוע ידון הרושם בענין ויתן צו להחזיר את הפטנט או לדחות את הבקשה.

18.

תקוני פירוט

(1)

רשאי מבקש או בעל פטנט להגיש בכל עת ובכל שעה בקשה בכתב למשרד רישום הפטנטים בה יבקש רשות לתקן את הפירוט, לרבות השרטוטים שהם חלק הימנו, בדרך ויתור, תקון או ביאור, ויפרש את מהותו של התקון המוצע ואת הטעמים שהמריצוהו לכך.

(2)

את הבקשה להכנסת התקונים המוצעים ואת טיב התקונים יפרסמו באפן הקבוע, ובתוך חדש ימים מיום שנתפרסמה הבקשה לראשונה רשאי כל איש למסור למשרד רישום הפטנטים הודעת התנגדות לתקונים.

(3)

נמסרה הודעה כזאת, יודיע הרושם את דבר ההתנגדות למגיש הבקשה וידון בענין ויחליט בו.

(4)

לא נמסרה הודעת התנגדות או נמסרה הודעת התנגדות ולא הופיע המתנגד, יחליט הרושם אם יש להתיר את התקונים, ובאלו תנאים.

(5)

לא יתירו שום תקון שעל פיו יהא בפירוט משום תביעה לאמצאה רחבה יותר בעיקרה או שונה בעיקרה מן האמצאה שתבעוה בפירוט שלפני התקון.

(6)

רשות לתקן תהא עדות מכרעת על זכותו של הצד להכניס את התקון המותר, פרט למקרה תרמית, והתקון יפורסם לפי האופן הקבוע ויחשב כחלק מן הפירוט:

בתנאי שתהא הזכות לבית המשפט, בבואו לפרש את הפירוטים המתוקנים, להסתמך על הפירוט שנתקבל ונתפרסם.

(7)

סעיף זה לא יחול משהוגש משפט על הפרת הפטנט או כל זמן שמשפט נגד בטול הפטנט תלוי ועומד בפני בית המשפט.

19.

תקוני פירוט ע״י בית המשפט

בכל משפט המוגש על הפרת פטנט או משפט שהובא לפני בית משפט לבטול פטנט, יוכל בית המשפט לתת צו בו ירשה את בעל הפטנט לתקן את הפירוט שלו, כפי שבית המשפט ימצא לראוי לקבוע, ולפי התנאים שיקבע ביחס לתשלום הוצאות המשפט, לפרסום או לענינים אחרים:

בתנאי שלא יורשה שום תקון אשר על פיו יהא בפירוט המתוקן משום תביעה לאמצאה שונה בעקרה מהאמצאה שנדרשה בפירוט לפני שהוכנסו בו התקונים ואם הוגשה בקשה לתת צו כזה צריך להודיע את דבר הבקשה לרושם, ותהא לו לרושם הזכות להופיע לפני בית המשפט ולטעון, ואם יצוה בית המשפט, יהא חייב להופיע לפניו.

20.

הגבלה על גבית דמי נזק

מקום שהתירו לתקן פירוט לפי פקודה זו והוגש משפט על השמוש באמצאה לפני מתן ההחלטה המתירה את התיקון, לא יפסוק בית המשפט כל דמי נזק, אלא אם הוכיח בעל הפטנט להנחת דעתו של בית המשפט כי תביעתו המקורית נערכה בתום לב ובמדה מספקת של מומחיות וידיעה.

20א.

הצגת אמצאה אינה פוגעת בזכות על פטנט [תיקון: 1937]

הצגתה של אמצאה בתערוכה תעשיתית או בין לאומית, או פרסומו של תאור של אמצאה בזמן שהתערוכה מתקיימת בו, או השמוש באמצאה לצורך התערוכה במקום שבו מתקיימת התערוכה או השמוש באמצאה בימי התערוכה ע״י כל אדם במקום אחר, בלא שהממציא יסכים או ישתתף בכך, או קריאת הרצאה ע״י הממציא בפני אגודה מדעית או פרסומה של ההרצאה בקובץ הפרוטוקולים של האגודה, לא יפגעו בזכותו של הממציא לבקש ולקבל פטנט בעד האמצאה או בתקפו של כל פטנט שניתן על יסוד הבקשה, בתנאי כי:–

(א)

המציג, בטרם יציג את האמצאה, או האיש הקורא את ההרצאה או המרשה את הפרסום, יתן לרושם את המודעה הקבועה על כונתו לעשות כן, וכן

(ב)

הבקשה לפטנט תוגש לפני יום פתיחת התערוכה או יום קריאת ההרצאה או פרסומה או תוך ששה חדשים מיום זה.

רשיונות חובה וביטול פטנטים

21.

רשיונות חובה וביטול פטנטים [תיקון: [1930], תש״ח, תשכ״א]

(1)

יכול אדם הנוגע בדבר להגיש בקשה לרושם ובה יטען שלא סופקו דרישותיו הצודקות של הצבור בקשר עם אמצאה שניתן עליה פטנט ויבקש שיתנו רשיון חובה, ולא – לבטל את הפטנט.

(2)

על הרושם לעיין בבקשה ואם לא יבואו הצדדים לכלל הסכם ביניהם לבין עצמם, ונתברר לו שיש לה לבקשה על מה שתסמוך, יהא זה מחובתו להביא את הבקשה לפני בית המשפט המחוזי.

(3)

הובאה בקשה כזאת ע״י הרשם לפני בית המשפט והוכח כדי הנחת דעתו של בית המשפט שלא סופקו דרישותיו הצודקות של הצבור בקשר עם האמצאה שניתן עליה פטנט, יכול בית המשפט לצוות על בעל הפטנט לתת רשיונות באותם התנאים שיצדקו בעיני בית המשפט, ואם סבור בית המשפט שלא יהא במתן רשיונות משום סיפוק דרישותיו ההוגנות של הצבור, רשאי הוא לתת צו לבטל את הפטנט:

ובלבד –

(1)

שאין להביא לפני בית המשפט בקשה לרשיון חובה לפני תום שלוש שנים מיום חיתום הפטנט;

(2)

שלא יינתן צו לביטול פטנט לפני תום שתי שנים מיום מתן רשיון החובה הראשון לשימוש באמצאה שעליה ניתן הפטנט;

(3)

שלא יינתן רשיון חובה או צו לביטול פטנט אם נתן בעל הפטנט נימוקים סבירים מדוע לא סופקו דרישותיו הסבירות של הציבור.

(4)

כשדנים בבקשה עפ״י סעיף זה רואין את בעל הפטנט וכל איש התובע זכויות בפטנט, בין כבעל רשיון יחידי ובין באופן אחר, כצדדים במשפט, וליועץ המשפטי לממשלה הזכות להשמיע את טענותיו.

(5)

לצורך סעיף זה תחשבנה דרישותיו הצודקות של הצבור כדרישות שלא סופקו –

(א)

אם אין בעל הפטנט מעבד די הצורך חפץ שיש לו פטנט עליו, ואינו מספקו במדה הדרושה ובתנאים נאותים ומחמת כך סובלת שלא כדין אחת המלאכות או אחת התעשיות בישראל, או שנוצרת תקלה על דרך ביסוס מלאכה חדשה או חרושת בישראל או שאין מספקין די הצורך את הביקוש לחפץ שיש עליו פטנט או לחפץ המיוצר ע״י הפרוצס שניתן לו פטנט;

(ב)

אם סובלת אחת המלאכות או התעשיות בישראל שלא כדין מחמת התנאים שהעמיד בעל הפטנט לקנית החפץ שיש לו פטנט עליו או לשמוש בו או לניצולו של פרוצס־הפטנט;

(ג)

אם בעל הפטנט אינו מייצר בישראל את המוצר, שעליו או על ההליכים לייצורו ניתן לו פטנט, והוא מסרב ליתן, בתנאים סבירים, רשיון ליצרן מקומי לייצר את המוצר או להשתמש בתהליך.

(6)

צו בית המשפט המצוה לתת רשיון עפ״י סעיף זה יהא כחו יפה כאילו נכלל ברשיון שנערך כהלכה בין הצדדים שבמשפט.

22.

בטול פטנטים [תיקון: תש״ח]

(1)

פטנט ניתן לביטול ע״י הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי.

(2)

בקשה לביטול פטנט יכול להגישה –

(א)

היועץ המשפטי לממשלה, או

(ב)

כל אדם הטוען –

(i)

שהפטנט נתקבל מתוך מעשי תרמית מצד בעל הפטנט לגבי זכויותיו של המבקש או לגבי זכויותיו של אדם אחר שהוא תובע בשמו או מכוחו;

(ii)

שהוא או כל איש שהוא טוען בעדו או בשמו היה הממציא האמיתי של כל אמצאה הנכללת בתביעת בעל הפטנט; או

(iii)

שכל איש אחר שהוא תובע בעדו או בשמו טובת הנאה בכל מסחר, עסק, או תעשיה, ייצר או ניצל או מכר בפומבי בישראל, עוד לפני יום הפטנט, דבר שבעל הפטנט טוען שהוא המציאו.

מו״מ משפטי

23.

משפט בשיתוף חבר יועץ

(1)

במשפט שהוגש על הפרת פטנט או בטולו יכול בית המשפט, אם ימצא לנכון, לבקש את עזרתו של יועץ המומחה לדבר.

(2)

אם ישולם שכר ליועץ עפ״י הסעיף הזה, יקבע השכר ע״י בית המשפט ויפרע כפי שייקבע.

24.

צו לא תעשה

הוגש משפט על הפרת פטנט תהא זכות לתובע לקבל סעד בדרך מתן צו האוסר את השמוש בפטנט ובדרך של תשלום דמי נזק:

בתנאי שלא יהא בעל הפטנט רשאי לתבוע מאת הנתבע כל פיצוי על הפרת פטנט שניתן אחרי התחלת פקודה זו אם הוכיח הנתבע שבשעת ההפרה לא ידע ממציאותו של פטנט כזה.

רישום פטנטים שניתנו בממלכה המאוחדת

25.

[תיקון: תש״ח, תש״ח־4]

(בוטל).

שונות

26.

הוראות בדבר פטנט שנתפרסם קודם זמנו

פטנט לא יחשב מחוסר תוקף מחמת זה בלבד שהאמצאה שהוא משמש לה או חלק הימנה נתפרסמו לפני תאריך הפטנט, ובלבד שיוכיח בעל הפטנט לבית המשפט שהפרסום היה שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו וכי החומר שנתפרסם הושג או נתקבל ממנו, ואם נודע לו דבר הפרסום לפני שהגיש את הבקשה לפטנט עליו גם להוכיח שמשנודע לו דבר הפרסום בקש וקבל בכל הזריזות הראויה הגנה לאמצאתו.

27.

פטנט כשהבקשה מוגשת ע״י בא כחו החוקי של ממציא שמת

(1)

מי שטוען שהוא ממציא אמצאה ומת בלא להגיש בקשה למתן פטנט לאמצאה יכול בא כחו החוקי להגיש בקשה ואפשר ליתן לו פטנט.

(2)

כל בקשה כזאת צריכה להכיל הצהרה מאת בא כחו החוקי האומרת כי הוא מאמין שהמת היה הממציא האמיתי והראשון של האמצאה.

28.

פטנט שאבד או נשמד

פטנט שאבד או נשמד או שלא הראו אותו מסבה המניחה את דעת הרושם, רשאי הרושם בכל עת לטבוע חותם על העתקה שניה מן הפטנט.

29.

פרסום הבקשה והפירוט ברשומות [תיקון: תש״ט]

יכול הרושם לפרסם בכל עת ברשומות או בעתון אחר שיקבע לכך תאור ופרטים של כל אמצאה שניתן עליה פטנט ופרסום כזה יהא על חשבון בעל הפטנט.

חלק ג׳ – סימני אמצאות

30.

בקשה לרשום סימני אמצאות [תיקון: תש״ח]

(1)

הגיש אדם בקשה בטופס ובצורה הקבועים וטען בה כי הוא בעליו של כל סימן אמצאה חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל, רשאי הרושם לרשום את סימן האמצאה עפ״י חלק זה.

(2)

מותר לרשום אותו סימן אמצאה בסוגים אחדים, ואם יש ספק על אודות הסוג שיש לרשום בו את סימן האמצאה יחליט הרושם בענין.

(3)

יכול הרושם, אם ימצא לנכון, לסרב לרשום סימן אמצאה שהוגש אליו לרישום, וחובה עליו לסרב לרשום סימן אמצאה אם סבור הוא כי יש בשמושו משום סתירה לחוק, למוסר או לסדרי הצבור.

(4)

בקשה שמחמת אשמתו או רשלנותו של המבקש לא הושלמה עד כדי כך שתהא אפשרות לרשמה במועד הקבוע רואין אותה כאילו הסתלקו הימנה.

(5)

אם נרשם סימן אמצאה יהא תאריך רישומו כתאריך הבקשה לרישום.

31.

רישום סימן אמצאה בסוגים חדשים [תיקון: תש״ח, תשס״ח]

סימן אמצאה שנרשם בסוג אחד או בסוגים אחדים של סחורות ובעליו עורך בקשה לרשום אותו בעד סוג אחר או סוגים אחרים, אין מסרבין לבקשתו ואין פוסלין את הרישום –

(א)

על שום שסימן האמצאה אינו חדש או אינו מקורי, מחמת זה בלבד שכבר נרשם קודם לכן; או

(ב)

על שום שסימן האמצאה נתפרסם קודם לכן בישראל, מחמת זה בלבד שייחדוהו לסחורה מסוג שנרשם בו סימן אמצאה קודם לכך:

בתנאי שלא יהא בו ברישום המאוחר כדי להאריך את תקופת זכות המדגם למעלה מן התקופה הנובעת מן הרישום הקודם.

32.

תעודת רישום

(1)

עם רישומו של סימן אמצאה יתן הרשם לבעליו תעודת רישום.

(2)

אם אבדה התעודה המקורית או בכל מקרה אחר שימצא הרשם לראוי, רשאי הוא ליתן העתק אחד או כמה העתקים מאותה התעודה.

33.

זכות המדגם לאחר הרישום [תיקון: תשי״ג, תש״ס, תשס״ח, תשע״ז]

(1)

עם רישומו של סימן אמצאה תהא לבעליו הרשום זכות מדגם עליו למשך חמש שנים מיום הרישום, בהתחשב עם הוראות הפקודה הזאת.

(2)

אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות חמש־השנים הללו, להאריך את מועד זכות המדגם ושולם המס הקבוע, יאריך הרושם את תקופת זכות המדגם לחמש שנים נוספות מיום תום חמש השנים הראשונות.

(3)

אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השניה של חמש שנים, להאריך את מועד זכות המדגם, יכול הרושם, בהתחשב עם כל תקנה עפ״י הפקודה הזאת ומששולם המס הקבוע, להאריך את מועד זכות המדגם לתקופה שלישית של חמש שנים החל מיום כלות התקופה השניה של חמש שנים.

(3א)

אם התבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השלישית של חמש שנים, להאריך את מועד זכות המדגם ושולמה האגרה הקבועה, יאריך הרשם את תקופת זכות המדגם לתקופה רביעית של שלוש שנים מיום תום התקופה השלישית; סכום האגרה בעד הארכת מועד זכות המדגם לפי סעיף קטן זה יהיה שווה לסכום האגרה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן (3).

(4)

על אף הוראות סעיפים קטנים (2) עד (3א), לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות המדגם ולא שילם את האגרה, במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (2) עד (3א), רשאי הוא, בתוך תקופה של שישה חודשים שתחילתה בתום התקופה הראשונה, השנייה או השלישית של חמש השנים, לפי הענין, לבקש להאריך את מועד זכות המדגם, כפוף לתשלום אגרה נוספת על האגרה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה.

34.

[תיקון: תשי״ב]

(בוטל).

35.

בקורת סימני אמצאה רשומים [תיקון: תשי״ג, תשס״ח]

(1)

במשך כל אותה התקופה שבה קיימת זכות מדגם בסימן אמצאה או במשך תקופה קצרה מזו שתיקבע לכך, ובלבד שלא תהא פחות משנתיים מיום רישומו של סימן האמצאה, לא יהא סימן אמצאה גלוי לבקורת אלא לבעליו או למי שהורשה בשמו בכתב או למי שהורשה ע״י הרושם או ע״י בית המשפט:

בתנאי שאם סרב הרושם לרשום סימן אמצאה מחמת שהוא מזדהה עם סימן אמצאה שנרשם קודם לכן, רשאי מבקש הרישום לעיין בסימן אמצאה הרשום כך.

(2)

משכלתה תקופת זכות המדגם או תקופה קצרה מזו כאמור לעיל, יהא סימן האמצאה גלוי לבקורת, וכל אדם רשאי ליטול העתקות הימנו בשלמו את המס הקבוע.

(3)

עפ״י סעיף זה אפשר לקבוע תקופות שונות לסוגי סחורה שונים.

36.

בטול רישום של מדגם [תיקון: תש״ח, תשי״ב]

כל אדם מעונין רשאי לפנות לרשם בכל עת בבקשה לבטל רישום של מדגם בטענה שהמדגם פורסם בישראל לפני תאריך רישומו.

37.

גניבת דעת סימן אמצאה רשום [תיקון: תש״ח־3, תשי״ג, תשס״ח]

(1)

כל עוד קיימת זכות מדגם באיזה סימן אמצאה אסור לשום אדם,-

(א)

ליחד, לצרכי מכירה, את סימן האמצאה או כל חיקוי תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג סחורה שרשום בו סימן האמצאה, חוץ אם יש לו רשיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים, ואסור לו לעשות כל דבר כדי לאפשר לו ליחד את סימן האמצאה כאמור לעיל; או

(ב)

לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי יחדו לאותה סחורה סימן אמצאה או כל חקוי הימנו, אם חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט, שלא בהסכמת בעליו הרשום.

(2)

כל העובר על הסעיף הזה יהא צפוי לשלם לבעל הרשום של סימן האמצאה, סכום שלא יעלה על חמישים לירות כדמי נזק קצובים בעד כל עברה ועברה, ואם העדיף בעל סימן האמצאה להביא משפט לגבית דמי נזק בשל אותה עברה ולמען קבל צו לא תעשה לשם מניעת הישנות העברה, יהא צפוי העבריין לשלם את דמי הנזק שיפסוק בית המשפט ולהיות כפוף לצו־לא־תעשה שיוציא בית המשפט:

בתנאי שהסכום הכולל שמותר לגבותו כדמי נזק קצובים בעד סימן אמצאה אחד לא יעלה על מאה לירות.

37א.

סעדים לעניין נכסים שהופקו תוך הפרת זכות מדגם [תיקון: תשע״ז]

(א)

בסיום הדיון בתביעה בשל הפרת זכות מדגם, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתביעה, להורות על –

(1)

עשיית פעולה לגבי הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות (בסעיף זה – נכסים מפרים) שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות במדגם, ובכלל זה העברת הבעלות באותם נכסים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בנכסים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

(2)

עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של נכסים מפרים שמטרתה למנוע את המשך ההפרה שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות במדגם.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968.

38.

[תיקון: [1930], [1933], 1937, תש״ח, תש״ח־4]

(בוטל).

חלק ד׳ – הוראות כלליות

39.

זכותה של הממשלה להשתמש בפטנטים [תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תשי״א, תשס״ח־2]

לפטנט יהא תוקף כלפי ממשלת ישראל כתוקף שיש לו כלפי כל אדם אחר:

בתנאי שכל מחלקה ממשלתית תהא רשאית להשתמש בכל פטנט בתנאים שיוסכם עליהם בין בעל הפטנט ובין המחלקה בהסכמת שר האוצר של ממשלת ישראל, ואם לא באו אלה לכלל הסכם, יקבעו התנאים על ידי שר המשפטים או ע״י בורר שיתמנה על ידו.

39א.

שימוש בסימן אמצאה לטובת המדינה [תיקון: תשס״ח־2]

(א)

השר רשאי להתיר שימוש בסימן אמצאה על ידי משרדי הממשלה או על ידי מפעל או מוסד של המדינה, בין שנרשם לפי פקודה זו ובין שלא נרשם אך מבקשים לרשמו, אם ראה שהדבר דרוש להגנת המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים.

(ב)

השר רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למטרות המנויות בסעיף קטן (א), לתת היתר לפי הסעיף הקטן האמור גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה, כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוזה ולצורכי המדינה בלבד.

(ג)

הוראות סעיפים 106, 108 עד 111 ו־113 עד 115 לחוק הפטנטים, התשכ״ז–1967, יחולו לעניין היתר שניתן לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(ד)

בסעיף זה, ”השר“ – השר שקבעה הממשלה.

40.

בקורת פנקסים והעתקת קטעים מהם

כל פנקס המתנהל עפ״י פקודה זו יהא פתוח לקהל לבקורת בכל שעה נוחה, בהתחשב עם הוראות הפקודה הזאת, והעתקות מקויימות מכל רישום בפנקס כזה, כשהן טבועים בחותם משרד רישום הפטנטים תנתנה לכל דורש לאחר תשלום המס הקבוע.

41.

איסור הפירסום של פירוט, שרטוטים, וכו׳

(1)

אם הסתלק אדם מבקשה לפטנט או אם נפסלה איזו בקשה לפטנט הרי כל הפירוטים והשרטוטים שצורפו לבקשה או הוגשו בקשר עמה, יהא אסור לרושם להעמידם לבקורת הצבור או לפרסמם חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בפקודה זו.

(2)

אם הסתלק אדם מבקשה לסימן אמצאה או אם דחו בקשה כזאת, אסור לו לרושם להעמיד לבקורת הצבור או לפרסם בכל עת שהיא את הבקשה וכל שרטוט, צלום, העתקה, תבנית או דוגמא שהוגשו בקשר עם הבקשה.

42.

סמכותו של הרושם לתקן טעויות סופר

עפ״י בקשה בכתב בצירוף התשלום הקבוע, יכול הרושם,

(א)

לתקן כל טעות סופר שנפלה בבקשה לפטנט או בקשר עם הבקשה או בכל פטנט או בכל פירוט;

(ב)

לבטל את רישומו של סימן אמצאה, אם כלו ואם לגבי סחורה מסוימת שבקשר עמה נרשם סימן האמצאה;

(ג)

לתקן כל טעות סופר בציורו של סימן אמצאה או בשמו וכתבתו של בעל פטנט או של בעל אמצאה או בכל ענין אחר שנרשם בפנקס הפטנטים או בפנקס סימני האמצאה.

43.

רישום העברות ומסירות בפנקסים [תיקון: תשי״ג, תשס״ח]

(1)

נעשה אדם זכאי בפטנט או בזכות מדגם לסימן אמצאה רשום או בכל טובת הנאה בהם, אם בדרך העברה או בדרך מסירה או בדרך רשיון או בדרך כל פעולה חוקית אחרת, עליו לפנות אל הרושם בבקשה לרשום את זכותו ומשהוכחה הזכות להנחת דעתו של הרושם, ירשום אותו הרושם כבעליו של אותו פטנט או סימן אמצאה ויצוה לרשום בפנקס את דבר המסמך הנוגע לזכותו או היוצר את טובת ההנאה שלו.

(2)

מי שרשום כבעל פטנט או כבעל סימן אמצאה תהא לו, בהתחשב עם הוראות הפקודה הזאת ובהתחשב עם כל זכות הנתונה לאדם אחר כפי שנראה מתוך הפנקס, הסמכות להעביר לחלוטין את הפטנט או את סימן האמצאה שלו, ליתן רשיונות בנוגע אליהם או לטפל בהם בדרך אחרת, וליתן קבלות בנות תוקף בעד כל תמורה שקבל בשל אותה העברה, אותו רשיון או אותו טיפול.

(3)

פרט לבקשות שהוגשו עפ״י סעיף 44, הרי כל מסמך או שטר שלא נרשמו בפנקס בהתאם להוראות הסעיפים הקטנים (1) ו־(2) לא יקובלו בשום בית משפט כעדות המוכיחה זכות קנין על פטנט או זכות מדגם לסימן אמצאה או כל טובת הנאה בהם, אלא אם ציוה בית המשפט אחרת.

44.

תקון הפנקסים ע״י בית המשפט

(1)

על פי בקשתו של כל אדם המוצא את עצמו מקופח מחמת שלא כללו איזו רשימה בפנקס הפטנטים או הסימנים, או מחמת שהשמיטו ממנו איזו רשימה, או מחמת שכללו רשימה בלא נימוק מספיק, או מחמת שאיזו רשימה נשארה בפנקס שלא כדין או מחמת טעות או פגם באחת הרשימות שבאחד הפנקסים הללו, יכול בית המשפט המחוזי ליתן צו להכניס אותה רשימה בפנקס או למחוק אותה ממנו או לשנותה, ככל אשר ימצא לנכון.

(2)

במו״מ משפטי עפ״י סעיף זה יכול בית המשפט להחליט בכל שאלה שיהא צורך להחליט עליה בקשר עם תיקונו של פנקס.

(3)

ההודעה הקבועה על דבר כל בקשה עפ״י סעיף זה תמסר לרושם ותהא לו לרושם הזכות להופיע במשפט ולהשמיע את טענותיו בענין זה, ויהא חייב להופיע במשפט אם נצטוה בכך ע״י בית המשפט.

(4)

כל צו בית משפט המתקן פנקס יצוה למסור לרושם הודעה על התקון באופן הקבוע, ומשקבל הרושם הודעה כזאת יתקן את הפנקס לפיה.

45.

השמוש בסמכות ההכרעה ע״י הרושם [תיקון: תש״ח]

אם ניתנה לרושם סמכות הכרעה עפ״י פקודה זו, לא ישתמש באותה סמכות לרעתו של מבקש פטנט [במקור: או של מבקש רישום פטנט שניתן בממלכה המאוחדת] או לרעתו של מבקש רישום פטנט עותומני עפ״י סעיף 54 או של מבקש תיקון בפירוט או של מבקש רישום סימן אמצאה, אם לא נתן לו למבקש אפשרות להשמיע את טענותיו.

46.

הוצאות משפט

בכל מו״מ משפטי המובא לפני הרושם עפ״י פקודה זו תהא לו לרושם הסמכות לצוות לפסוק לאחד הצדדים במשפט את ההוצאות שימצאן הוגנות ולהורות מי מן הצדדים ישלם את ההוצאות וכיצד תשולמנה.

47.

עדות בפני הרושם [תיקון: תשכ״ד, תש״ם]

(1)

בהתחשב עם תקנות שיתקינו עפ״י הפקודה הזאת, הרי בכל מו״מ משפטי בפני הרושם עפ״י פקודה זו תהא עדות ניתנת בהצהרה באזהרה [במקור: הצהרה בשבועה], באין הוראות האומרות את ההיפך, אלא שמקום שמוצא הרושם כי מן הראוי לגבות עדות בעל פה במקום עדות בכתב או נוסף עליה או להרשות לכל מוסר עדות להחקר חקירה שכנגד, רשאי הוא לעשות כן.

(2)

מקום שגבו חלק מן עדות בעל פה תהיינה לרושם כל הסמכויות של שופט של בית משפט שלום בנידון כפית עדים להופיע ובנידון כל ענינים כיוצא בהם.

48.

תעודה מאת הרושם תשמש עדות

תעודה בדבר איזו רשימה שמותר לו לרושם לרשמה או בדבר ענין או דבר שמותר לו לעשותו, ונראה מגופה של התעודה כי היא חתומה ע״י הרושם, תשמש הוכחה על רישומה של אותה רשימה ועל תכנה ועל עשיתו או אי עשיתו של הדבר או הענין, אלא אם כן הוכח ההיפך מזה.

49.

הצהרה של קטן, שוטה, וכו׳

אם היה אדם פסול להגיש הצהרה או לעשות איזה דבר שהוא מורשה או חייב לעשותו עפ״י פקודה זו מחמת שלא הגיע לשנות בגרות או מחמת שהוא שוטה או מחמת כל פסלות אחרת רשאי אפוטרופסו או אדם אחר המורשה מטעם החוק להגיש בשמו אותה הצהרה, או הצהרה שתהא מתאימה לענין עד כמה שהמסבות תרשינה, ולעשות אותו דבר בשמו של האדם הנתון לפסלות.

50.

פנקס סוכני פטנטים [תיקון: תש״ח, תש״ח־3]

(1)

לא ישמש אדם כסוכן פטנטים ולא יתאר עצמו ולא יציג עצמו בכך אלא אם כן הוא רשום כסוכן פטנטים בפנקס סוכני הפטנטים.

(2)

כל העובר על הוראות סעיף זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום עשרים לירות.

(3)

שום דבר האמור בזה אין לפרשו כאילו הוא מונע אנשים שיש להם רשיונות לעסוק כעורכי דין בישראל מלרשום מסמכים במשרד הרישום של הפטנטים וסימני אמצאה או להופיע מטעם כל אדם בכל מו״מ משפטי או בבירור כל בקשה.

(4)

פנקס סוכני הפטנטים יתנהל ע״י הרושם, ותהא לו לרושם הזכות להטיל מס בעד כל רישום, ככל אשר ייקבע.

51.

ערעורים [תיקון: 1938, תשי״ג, תשס״ח]

(1)

משפט על הפרת פטנטים וזכות מדגם וסימני אמצאה יהיו בגדר שיפוטו של בית המשפט המחוזי.

(2)

ערעורים על החלטות הרושם באחד הענינים הבאים יובאו לפני בית המשפט המחוזי –

(א)

סירוב לקבל פירוש של פטנט;

(ב)

סירוב ליתן תעודת פטנט שניתן בממלכה המאוחדת (סעיף 25);

(ג)

סירוב לרשום פטנט עותומני (סעיף 54);

(ד)

החלטה בנידון התנגדות למתן פטנט;

(ה)

דחיית בקשה להחזרת פטנט לקדמותו;

(ו)

צוויים בנוגע לתקונו של פירוט לתקונם או פטנטים;

(ז)

סירוב לרשום סימן אמצאה;

(ח)

צו על יסוד בקשה לבטולו של רישום סימן אמצאה.

(3)

כל ערעור כזה יוגש ע״י הודעת ערעור שתמסר למשרד בית המשפט תוך חדש ימים מתאריך החלטתו של הרושם.

52.

דין קדימה [תיקון: [1930], [1933], 1937, תש״ח, תש״ח־4, תשי״ב, תש״ס, תשס״ב]

(א)

הגיש בעל סימן אמצאה בקשה לרישום סימן אמצאה על סימן אמצאה שכבר הגיש, הוא או מי שקדם לו בזכות הבעלות, בקשה לרישומו במדינה חברה אחת או יותר (להלן – בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לענין סעיפים 30(1) ו־36 יראו את תאריך הבקשה הקודמת הראשונה כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן – דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:

(1)

הבקשה בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים לאחר הגשת הבקשה הקודמת הראשונה;

(2)

דין הקדימה נדרש בישראל בתוך חודשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;

(3)

הוגשו לרשם, במועד שקבע שר המשפטים, העתק הבקשה הקודמת והשרטוטים שנלוו אליו, מאושרים בידי רשות מוסמכת במדינה החברה שאליה הוגשה הבקשה הקודמת;

(4)

סימן האמצאה המתואר בבקשה הקודמת וסימן האמצאה שהמבקש מבקש לרשום בישראל – דומים בעיקרם.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על בקשה לרישום סימן אמצאה המבוססת על בקשה קודמת לרישום דגם תועלת.

52א.

הוראות מיוחדות ביחס לספינות, אוירונים ולמרכבות יבשה [תיקון: 1937, תש״ח, תש״ח־4, תשי״ב]

(1)

בהתחשב עם הוראות סעיף זה אין לראות את זכותו של בעל פטנט כזכות שהופרה:–

(א)

מחמת השמוש באניה נכרית באמצאה שיש עליה פטנט בגופה של הספינה או במכונות או במכשירים או בשאר אבזרים שלה, אם שוהה הספינה שהות עראי או בדרך מקרה במימי החוף הכלולים בגדר שפוטה של ישראל, ואין משתמשים באמצאה אלא לצרכיה הממשיים של הספינה גרידא;-

(ב)

מחמת השמוש באמצאה שיש עליה פטנט בבנין אוירון נכרי או מרכבת יבשה נכרית או בשיטות העבודה שלהם, או באבזריהם, אם לא באו האוירון או המרכבה לישראל אלא באופן זמני או בדרך מקרה בלבד.

(2)

סעיף זה לא יחול אלא על ספינות, אוירונים וכלי רכב של ארצות נכריות –

(א)

שהן חברות לאמנה כמשמעותה בסעיף 52; או

(ב)

שלגביהן קבע שר המשפטים, בצו שפורסם ברשומות, שלפי חוקיהן ניתנות זכויות דומות לספינות, לאוירונים ולכלי רכב ישראליים המגיעים לארצות אלה או למים טריטוריאליים שלהן.

(3)

לצורך הסעיף הזה ספינות ואוירונים דינם כדין ספינות ואוירונים של הארץ אשר בה הם רשומים, ומרכבות יבשה דינן כדין מרכבות של הארץ אשר בה נוהגים בעליהם לשבת.

(4)

(בוטל).

52ב.

הוראות מוציאות מן הכלל ביחס לצוויים שניתנו קודם ליום עשרים וששה בפברואר, 1935 [תיקון: 1937]

כל הצווים מאת הנציב העליון במועצה שניתנו קודם ליום עשרים וששה בפברואר, 1935, יהא להם תוקף כאילו ניתנו עפ״י סעיף 52 או עפ״י סעיף 52א מפקודה זו; וכל הסתמכות בכל צו מצוויים אלה על סעיף 51 מפקודת הפטנטים וסימני האמצאה, 1924, רואין אותה כהסתמכות על סעיף 52 או סעיף 52א מפקודה זו.

53.

פטנטים וסימנים שנרשמו עפ״י המודעה הרשמית מס׳ 136 לש׳ 1919

פטנט או סימן אמצאה שהיו בתאריך תחילת פקודה זו רשומים עפ״י המודעה הרשמית מס׳ 136 מיום 30 בספטמבר, 1919, יהא להם, למיום פקודה זו ואילך, אותו תוקף כאילו נתנו או נרשמו עפ״י פקודה זו ובכל הענינים יהיו כפופים להוראות פקודה זו:

בתנאי שהתקופה שבה יהא תוקף למתן אותו פטנט או לרישומו של אותו סימן אמצאה לא תעלה על התקופה שבה היה תוקף למתן או לרישום עפ״י חוק הארץ שבה ניתן הפטנט או נרשם הסימן מעיקרא.

54.

פטנטים עותומנים

למרות הוראות פקודה זו, הרי בעליו של פטנט עותומני שניתן עפ״י חוק הפטנטים העותומני לפני יום 1 בינואר 1918, רשאי, תוך שנים עשר חדש מתאריך תחילת פקודה זו, לרשום אותו פטנט במשרד הרישום של הפטנטים לאחר שיקיים את הוראות המודעה הרשמית מס׳ 136 מיום 30 בספטמבר 1919, וכל פטנט שנרשם כך רואין אותו כאילו הוא בר תוקף ממש כאילו נרשם עפ״י המודעה הרשמית לפני היום שבו קבלה פקודה זו תוקף.

55.

[תיקון: 1938, תש״ח־3, תשי״ג, תשע״ז]

(בוטל).

56.

תקנות [תיקון: 1938, תש״ח, תש״ט, תש״ס]

(1)

יכול הרושם באישורו של שר המשפטים ובהתחשב עם הוראות פקודה זו, להתקין אותן תקנות ולעשות אותם מעשים שיראה צורך בהם לשם הענינים דלקמן –

(א)

להסדרת פעולות הרישום עפ״י פקודה זו;

(ב)

לסיוגן של סחורות לצרכי סימני אמצאה;

(ג)