פסיקתא רבתי לט ב
<< · פסיקתא רבתי לט · ב
ב. [ עריכה ]
כך פתח רבי תנחומא בר' אבא: "לא הביט און ביעקב" (במדבר כג כא). מה ראה בלעם להזכיר ליעקב, ולא לאברהם ולא ליצחק, אלא ליעקב? אלא: ראה שעמד מאברהם פסולת - ישמעאל ובני קטורה; מיצחק פסולת - עשו ואלופיו; אבל יעקב - כולו קודש, כמה שכתב "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר" וגו' (בראשית מט כח), לפיכך לא הזכיר לאחד מן האבות אלא ליעקב: "הריעו לאלהי יעקב סלה". דבר אחר: למה ליעקב מכל האבות? - כך שנו רבותינו: במידה שאדם מודד - באותה מידה מודדים לו (סוטה א, ז:) למלך, שהיו לו ג' אוהבים, ובקש לבנות פלטין. הביא לראשון, אמר: ראה המקום הזה, שאני מבקש לעשות לי פלטין. אמר לו אותו אוהבו: זכור הייתי אותו הר מתחילה. הביא לשני, ואמר לו: זכור הייתי אותו שדה מתחילה. הניחו המלך. הביא אוהבו השלישי, ואמר: זכור הייתי אותה פלטין מתחילה. אמר לו: חייך שאני בונה אותה פלטין, וקורא אותו לשמך! כך אברהם יצחק ויעקב היו אוהביו של הקדוש ברוך הוא. אברהם קרא לבית המקדש "הר" שנאמר "בהר ה' יראה" (בראשית כב יד), ויצחק קרא אותו "שדה" שנאמר "ראה ריח בני כריח שדה" (בראשית כז כז), ויעקב קרא אותו פלטין, שנאמר "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים" (בראשית כח יז). אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה קורא אותו "בית" עד שלא נבנה - חייך, שאני בונה אותו, וקורא אותו "בית יעקב": "[בית יעקב] לכו ונלכה באור ה'" (ישעיה ב ה) וכן "והלכו עמים רבים... אל בית אלהי יעקב" וגו' (ישעיה ב ג). ואף ירמיה אומר כן: "הנני שב את שבות אהלי יעקב" (ירמיה ל יח), ואף אסף קשט לדברים, ולא הזכיר בתרועה אלא יעקב, שנאמר "הריעו לאלהי יעקב":
"תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו" (תהלים פא ד) מהו בכסא? - בחדש שהוא כיסוי. דבר אחר: בר"ח שיש בו חג הסוכות. דבר אחר: מהו תקעו בחדש שופר? - אמר רבי ברכיה הכהן בר': כשתיטלו את השופר לתקוע - חדשו מעשיכם ועשו תשובה, ואפילו יש בידכם כמה עבירות - אני מכסה עליהם, כמה שנאמר "מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע... ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו וגו' (מיכה ז)