עשרה מאמרות מאמר הנפש א מאמר הנפש ב א
המלאך הממונה על ההריון 'לילה' שמו. א' משום שאסור לשמש ביום, והמאפיל בטליתו לפי צורך שעה, כגו ןדקביע ליה עידניה כולא לילה דבי רב, והוא יום טבילה מאמש או פוקד את נוהו לצאת לדרך, לדידיה ליל שמורים הוא באותה שעה, שכל מעשה בראשית לוין זה מזה ופורעין, אי משום שפקודת המלאך הזה במדת הדין נקבה שמאלית, ואמרו שהוא גבריאל, לא שר המרכבה העליונה, שהוא ומיכאל מלאכי צבאות במרום, מלכיהון דמלאכיא אלא ממשרתיו עושה מלאכתו למטה לארץ, שכל מלאכי הדין הקדוש גבורי כח נקראו על שמו, ויאות זה השם לשכל הפועל, שכל הצורות התחתונות עלו במחשבה להבראות ע"י ברי"ת א"ש, והרמז באותיות בראשי"ת, וניחא לן ששר המרכבה ממש יוכל ברשות גבוה לשמש בזה לעמרם וישי ודומיהם, כי לא יאתה לפי שלימות הטיפה והולד הנוצר ממנה, אם יצוה מלמעלה להתלבש באויר העוה"ז, להלביש הצלם והדמות תחתיו בתוכה, והטיפה זרעית דאיתמר בה, הלא כחלב תתיכני. הנה המלאך הממונה, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו, הוא מעמיד אותה כטעם וכגבינה תקפיאני. לפני הקב"ה שמלא כל הארץ כבודו, ושואל דמות הצורות הראויות לחול על אותו החומר להעמיד אותו ולכוננו, והנה הראשונה במעלה וחשובות מן הצורות המורגשות בטבען, אם נתנה רשות לעין לראות אשר להן יש יחס ודמיון עם החומר, חקרנוהו כן הוא הנקרא צלם, ובה יצדק לשאול החכם יהיה אן סכל, ולא על חכמת התורה וידיעתה הדברים אמורים, כי הוא בכלל צדיק ורשע לא קאמר, שהרי כתרה מונח בקרן זוית, החפץ ימלא את ידו שכלו יראת שמים, הרוצה יבוא ויטול, אלא הכוונה על ההכנה אל המושכלות מאיזה חכמה שיהיה בין מן הצמידיות או הגיוניות ודומיהן, החכם יהי' להשיגם בנקל כשיבחר להתבונן בהם, וכשישב ויסור מלבו לשמוע בלימודים ויסור דעתו מהם לא יועילוהו מה שנגזר עליו וחכים לא יתקרי, אך לא יסיר מהיות פקח במילי דעלמא, ומכל מקום יהי' בית של מעלה נשפוט אותו ביותר על ביטול תורה, שהוא שקול כנגד כל המצוות, והוא הדין אם יחליף עסק התורה בלימודים חיצונים, כי הואיל ויש סיפק בידו להיות חכם, עתיד ליתן עליהם את הדין הרבה יותר ממי שלא למד כלל, אם נגזר עליו להיות סכל, ואפשר שיהי' אדם זה לעמל יולד, שלא ישכיל פיהו בשום חכמה כי אם בטורח ויגיעה, ואם כה משפטו להקרא סכל והוא יודע ייגע ומתיגע ומתחזק בלימודה של תורה לשם שמים ביראת ה' כל היום, מובטח הוא להפוך הקללה לברכה, לפום צערא אגרא.