עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב טו
ופעם אחת בלבד שמענו לירמיהו מכריז מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם (ירמיה י, ז). ואף על פי שגם ה"א הידיעה הזאת כוללת, כמו המלוכה סתם שאמר דוד, ודומה לאמרנו מלך העולם, מכל מקום שמענו לר' ייבא שדרש בו (זהר משפטים דף צ"ה ע"ב, ד"ה פתח ההוא סבא וכו'. וכי קב"ה מלך הגוים איהו והלא מלך ישראל איהו וכו' עד ואיתימא מלך הגוים דעל קב"ה אתמר לאו הכי אלא מאן הוא מלך הגוים דלא דחיל ממך ולא יזדעזע מנך?) מי מלך הגוים דלא ייראך? ור' שמעון לא רצה להוציאו מידי פשוטו ופירש בו מלכא עלאה לרדאה לון ולמעבד בהון רעותיה כי לך יאתה למדחל מנך עילא ותתא, דלא לימרון מלך ישראל בלחוד הוא ופטרון אחרא אית בשמים לשאר עמין, הדא הוא דכתיב ובכל מלכותם מאין כמוך. ספיח קציר מלשון הזוהר. והוא פשט נגלה לתאר מלך מלכי המלכים כי הוא מלך על צבא המרום מלכיהם של מעלה אשר המה מושלים על מלכי האדמה, ולא יקרא מלך עליהם ביחוד כי הוא מלשון עצה והמלכה, כמו מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ (דניאל ד, כד). אמנם כל ישראל בני מלכים הם, וכתיב נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. שהוא פסוק נפלא אפילו לפי פשוטו, ויתואר אצלנו מלך מלכי המלכים בסודו. זה וזה בוקע ועולה עד אין חקר. אבל לכל זולתנו ארבע מלכוון אית לעילא דשליטין ברעותיה על כל שאר עמין והוא יתברך שמו כמצבייה עביד בכל חילי שמיא ודארי ארעא ואינו נמלך בתקנתם אלא בהנהגה כוללת ועל ידי אמצעיים, ודי בזה הערה: