עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יח
והנה אלהינו זה יתברך שמו המושל על סדר זמנים והכל כחומר ביד היוצר, כן הוא בידו וברשותו יביא במשפט על כל נעלם בכל יום ובכל שעה, כמו שנתבאר בגמרא מפסוק ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. וכבר בארנו במאמר חקור דין בחלק השני שהתנאים הנראים כחולקים בזה, מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ולא יחד יום מיומים לצדק בו את דיניו, כמו היום הרת עולם המיוחד לדין האדם. וכן ליתר ההנהגות כמו שאר פרקים שבהם העולם נדון, אלא להישרת לבבנו ליראתו אחרי שהעולם נתן בלבנו להיות טרודים ברוב הזמן, והיו הפרקים האלה לנו ולבנינו מקראי קדש לפדיון נפשנו בלי ספק, שכנגדם פני המרכבה ילמדו עלינו זכות, ועל שם נקראו ארבעה פרקים שהם פרקי המרכבה וקשוריה, ועוד שהם פקידין על הפורקן ועל הפדות ארבעה גואלים ודאי, שכן מצוה עלינו בכל אחד מהם לטהר עצמנו תחלה ולהקביל פני הרב, מעין מצות ראיה להקבלת פני שכינה ולעסוק בתורה ולהרבות בעבודה, דהיינו בתפלה ובקרבנות היום, ולשמח בהם העני והגר וכל אלמנה ויתום, שהיא גמילות חסדים הרי שלשה עמודי עולם, כי בזה יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו: