לדלג לתוכן

עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק א פרק יז >>

זה הוא המכוון אלינו במלת אמת שאנו מוסיפין בסוף קריאת שמע, על שם ה' אלהים אמת. והיא לבדה מספקת ליחיד היודע לכוין בה במקום שלש תיבות שמוסיף שליח צבור, כי ידוע באותיות אמת שהן ראש תוך סוף לאלפא ביתא, וכן חותמו של הקב"ה, דכתיב ביה אני ראשון לעילא עד אין סוף, ואני אחרון לתתא עד אין תכלית, ומבלעדי אין אלהים באמצע הקצוות הבלתי מוגבלות כלל ועקר. ועל היסוד הזה שהוא בעצמו יציב ונכון, כתוב בספר טעמי המצות לקנה שחברו ה"ר אביגדור בעל הפליאה, שתיבות החזרה ראוי שתהיינה אני ה' אלהיכם, ויש לו יסוד גם כן במדרש הנעלם דמגלת רות, ולקמן נימא ביה מלתא גבי סרכין תלתא, אשר יאמר אליהם שרי הפנים בקשירת כתרים לרבם מאשי ישראל ותפלתם, ועוד דכתיב וה' אלהים אמת. שפירושו הוא ובית דינו כדלעיל, והיינו אני ה'. ועם זה לא יטעה ש"ץ לאמר אמת בסוף קריאת שמע בלחש, דלא איריא בשום אופן, ומספר התיבות יעיד על זה, אף על פי שהרבה מן האחרונים לא דקדקו בכך, ונראין דברינו מדבריהם, ומכל מקום לא נהגו לחזור מלת אני, אלא כך הוא התקון הקבוע ומסור לרבים, ששליח צבור לבדו חוזר ה' אלהיכם, וכוליה עלמא מוסיפין אמת פעם אחת בלבד, יחיד בתחלה ולא בסוף, ושליח צבור בסוף ולא בתחלה, והיינו מסקנא דגמרא להלכתא פסיקתא, אינו חוזר ואומר אמת, וסתמא קאמר שאין שום אדם חוזר ואומר אמת, שהרי ש"ץ לא אמרו מעקרא, ואין לשנות כי גם זה מוסכם בזוהר, ובמדרש הנעלם שם גם כן נתבאר התקון ליחיד לכוין בווי"ן שהן מספר ב' שמות היכל ידו"ד ואמת שאמר היחיד תחלה, הרי ג' שמות. אמנם דידן עדיף לכוין באמת, שהרי בלילה אין שם ווי"ן, ומכל מקום יש מכוונים במלת ואמונה שיש בה אמן כמספר הווי"ן, מזה ומזה יתקלס עלאה. ובלבד שיכוין אדם דעתו לשמים, והואיל ואתא לידן דין קריאת שמע, נימא ביה מלתא במאי דפרישו רבנן, המדקדק באותיותיה מצננים לו גיהנם. ותני רב עובדיה ולמדתם שיהא למודך תם, דאתמר עלה בגמרא עני רבא בתריה, כגון בכל לבבך ודומיהם. ומבעי לן למנדע מאי קמשמע לן רבא דהיינו הך, ולקושטא דמלתא מעט שלא נחשוב בדבקים אלא האותיות השוות ושתיהן נעות, כמו שהעיד ה"ר יונה מן הנוסחאות המדוייקות שבגמרא. והן אמנם שמנה זוגות בלבד, ארבעה ללמדי"ן, תרי"ן לממי"ן, אחד לבי"ת, ואחד לפ"א, מספר כלן ששים בחושבן זעיר דחנוך, כך היא קבלת האר"י זצ"ל מפי מורי הה"ר ישראל נר"ו, אחד מגדולי תלמידיו שזכני להרבה גופי תורה, והדברים עתיקין לדעת למה שמנה ולמה ששים ולמה חושבן זעיר, אין זה מקומה וכל יתר הזרוזין חוץ מאלה הם בכלל מדקדק באותיותיה, אך לא מן הדבקים שצריך ליתן ריוח ביניהם כמותם, ודי בזה: