לדלג לתוכן

עשירית האיפה על ספרא/ויקרא נדבה/פרשה ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרשתא ו

[עריכה]

(א) עוף עולה:    דהוי ליה למימר "לעולה", ואמר "עולה" לישלול שבכל מינו אין בו אלא עולה.

(ב) אמר ר' יהודא:    חילוק שבין ר' יהודא לר"ש. ר' יהודא לא נראה לו קל וחומר דר' שמעון שזה שלא כשרה לבא נקבו' אצל עול' לא מחמת קולת העולה הוא, וכן שנקבה בא לזבחי שלמים לא מחמת חומר של שלמים הוא, אלא אדרבה הנקבה אינה ראוי לעולה מגודל קדושת' ועוף הוא דבר חמור שאין תמות וזכרות בה נקרבת לעולה, אבל שלמים קדושתן קלה ולכן אפילו נקבות נקרבין שלמים אבל עוף לא יקרבו שלמים שהעוף קדושתה חמורה. ולכן דן ר' יהודה מנקבה עצמה ולא מחומר וקל של עולה ושלמים. ור' שמעון סבר שסיבת חסרון נקבה בעולה לא מקדושה גדולה או קלה קטנה. והבינהו.

ודברי הרב לא הבנתי עיין שם.


(ג) מן העוף:    לפי שנאמר איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם לרצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים, ודרשינן תמות וזכרות בבהמה אבל לא בעוף מדלא כתיב "תמים זכר" סתם (רש"י פרק קמא דקדושין).

יכול אפילו מחוסר אבר ת"ל מן העוף ולא כל העוף.


(ד) אמר ר' שמעון וכו':    אין אתנן ומחיר חל על המוקדשין שהרי אינו שלו לאסרו.

עוף של חולין אינו דין:    שלא יחול עליו אתנן ומחיר כיון שאין מום פוסלו, גם אתנן ומחיר לא יפסלהו, ת"ל לכל נדר להביא את העוף. והביא דרשה זו לכאן שלא תאמר מחוסר אבר כשר בעוף ודרשה ד"מן העוף" למעט אתנן ומחיר. ולכן הביא דרשה דר"ש שאצל אתנן ומחיר יש פסוק "לכל נדר" ואייתר "מן העוף" לדרשה דמחוסר אבר.


(ה) ר' אלעזר:    כל מקום שמפרש זכר ונקבה וקשיא לך לשתוק קרא ואנא ידענא שגם נקבה כשר אלא בודאי שבא לידרוש זכר ודאי נקבה ודאית אבל לא טומטום. ובעוף לא פירש ולכן כשר בו טומטום ואנדרוגינוס.


{{דה מפרש|(ו ז ח ט) מכאן עד הפרק מבואר מעצמו.