ערכי לשון הקודש - אחל
- "אַ ֽחֲלֵי אדני" (מלכים ב ה ג), "אַ ֽחֲלַי יכנו דרכי" (תהלים קיט ה), פירשם רבי יונה לשון תכלית, כלומר: תכלית מה שאפשר שיועיל לו ומה שיוכל לעשותו, שיעמוד לפני הנביא. והנכון בעיני שיהיו מענין "וַיְחַל משׁה" (שמות לב יא), "חַלּוּ נא פני אל" (מלאכי א ט) ומשרשם,[1] שהם ענין תחנה ובקשה והאל"ף נוספת, ויאמר לאחד "אחל" ולרבים "אחלים" ובסמוך "אַ ֽחֲלֵי אדני", ופירושו: תחנות אדני ובקשותיו יהיו לפני הנביא אשר בשמרון, אז יאסוף אותו מצרעתו. וכן פירוש "אַ ֽחֲלַי יכונו דרכי", כלומר: תחנותי ובקשותי, שיכונו דרכי לשמור חקיך, כדרך "תכין לבם" (תהלים י, יז). ורבינו האיי ז"ל פירשם כמו "אַשְׁרֵי", ו"אַשְׁרַי"; וכן תרגום יונתן: "אחלי אדני", "טובי רבוני".
- "אַחֲלֵי אדני לפני הנביא אשר בשמרון" (מלכים ב ה ג). "אַחֲלַי יכנו דרכי" (תהלים קיט ה). שניהם שוים בפתרונם ואין להם דמיונות ולא נודעה יסודתם, ופתרונם לפי ענינם:
- "אַחֲלֵי אדני" – חפצי אדני ורצוני לפני הנביא:
- ופתרון "אַחֲלַי יכנו דרכי" – מאויי ורצוני וחשקי שיכונו דרכי.
- ופותרים אומרים, מלה זו גזורה מן "וַיְחַל משה" (שמות לב יא). ומן שני צדי המלה לא יתכן כה. הצד האחד, על הבאת האלף במלה; והצד השני, על כי לא יתכן בלשון עברית להיות מלה זאת לבדה, כי אם עם פני, כאלה: "ויחל משה את פְּנֵי ה' אלהיו" (שמות לג יא); "חלו נא פְּנֵי אל" (מלאכי א ט); "חליתי פָנֶיךָ בכל לב" (תהלים קיט נח); "לחלות את פְּנֵי ה'" (זכריה ו ב), כולם נמצאו כמשפט הזה.
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: אחל
