עץ יוסף על בראשית רבה/ה/ג
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
קילוסין להקב"ה נעשה לו קילוס ושבח בקיום גזירתו ללכת דרך הים. וגירסת הערוך נלך ונעשה קילווסין של הקב"ה. בערך קלוון. וקלוון בלשון ין פירושו מצוה אני:
נשאו נהרות ה' דקרא קאי אאף תכון תבל בל תמוט דלעיל מיניה. וה"ק כשבא להכין תבל ולגלות היבשה נשאו נהרות וגו' (יפ"ת):
דרך הים דרך הים. סיפא דקרא דריש דהיינו ישאו נהרות דכים ודריש ליה רבי לוי נוטריקון דרך הים כטבע הנהרות שכולם הולכים אל הים:
לדוכתא פלונית כלו' הוקבע לכל נהר מקום מסויים ללכת דרכו אל הים. ומפרש דכים דוך הים מקום הים:
ולזוית פלוניתא גלגלא פלניתא. ולזוית פלונית תרד גלגל זו של מים:
רב הונא אמר להדך ימא דרש דכים כמו להדך ים. ר"ל לזה הים אנו הולכים והיינו אוקיינוס (יפ"ת):
לדוכסאים ר"ל לדוכסא ים לשביל הים. ועיין בערוך. ובמעריך ערך דכסין:
קלטן הים הים קלטן ומשכן אליהן. כמו נבכי ים שפי' עד קליטן דימא ובמוסף דערוך ערך קלוטין פי' בלשון יווני מים רבים נגרים למקום מדרון:
דוכים קבלונו שהיו אומרים למי הים אתם השרים קבלונו וג"כ מדוכנים אנו וקבלונו. ולפי שנאמר דכים לשון רבים דרש לדוכים ודוכנים (יפ"ת):
מדוכנים אנו פי' נכנעים אנו שדרך ה' עלינו וכבשנו:
המים היו עולים כו'. פי' שבדרך הכרח באו לאוקיינוס שעלו הרים וירדו תהומות ולא מצאו מנוחה עד שהגיעו באוקיינוס:
יעלו הרים כו' דקראי בהקוות המים שבבראשית מיירי:
זה אוקיינוס הוא הים הגדול שבכל הימים ושם הוא שנקוו מימי בראשית:
גבוה מכל העולם דכתיב הקורא למי הים וישפכם:
מימיו הם שותים שכל מעיינות ונהרות הנובעים מן הארץ באים מסילונות הים. וא"כ ממילא הכל שותים ממימיו: (נזה"ק):
בן עזאי וב"ז כו' פי' קול מנהיג ומדריך על המים כדי שיכירו המקום אשר בו יקוו. וכן במשה לפי שהקב"ה העלהו שם לראות כל הארץ היה קולו יתב' מנהיגו ומדריכו להכיר כל המקומות. עד הים תחומו של זה. ועד הים תחומו של זה וכדאי' בספרי (יפ"ת) כלומר שהקול נתפשט כלפי אותו התחום:
מיטטרון בלשון יון שליח (תשב"י) ועיין ברבינו בחיי סדר משפטים. העושה גבול למקום נקרא בל' יון מיטטר: