עץ יוסף על בראשית רבה/ה/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

דברים ארורים שמצערים הנולדים מאליהם מעיפוש האויר והם לא נתחדשו אלא מחטא האדם ואילך בקללות ארורה האדמה בעבורך (נזה"ק): ומיקרי קללה נמי לארץ שתתעפש להוליד דברים אלו (יפ"ת):

יתושים בהרד"ק גרס יחבושים:

אף הן יש בהן הנאה כדאמרינן לקמן פ"י אפי' זבובים פרעושים ויתושים אף הן בכלל ברייתו של עולם הן. והיינו לרפואה וכדמפרש בשבת בפ' המוציא. דאף קללתו של הקב"ה יש בה ברכה. וקודם החטא היה האדם בריא אולם ולא הוצרך לרפואה. ובקללת האדמה שנתחדש החולי ע"י עיפוש אויר הארץ נעשה לו ג"כ תיקון ע"י דברים הארורים הנולדים מעיפוש אויר הארץ (נזה"ק):

שעברה על הצווי ובתחלה כדי שלא יהיה נזק לאדם לא פקד עונה עליה. ועכשיו שגם הוא חטא נפקדה (יפ"ת):

תדשא הארץ דשא עץ פרי עושה פרי. מה פרי נאכל כו'. דאל"כ נימא עץ עושה פרי לחוד:

אלא ותוצא הארץ דשא. עץ עושה פרי. הפרי נאכל ולא העץ:

אף הוסיפה שלא עברה אלא אף הוסיפה. שסמכה דעתה לומר שזה רצונו יתברך טפי. ואע"פ שלא צוה באילני סרק (יפ"ת) וכ"ש שלא חסרה מן הצווי. שהוציאה עץ פרי. כמו אתרוג ופלפלים שהכל עץ פרי:

לייטין ביזיא המעריך והערוך פי' דדים שדים. ודרך העולם לומר על הרשע ארורים השדים שהניקו את זה. ולכן נתקלקלה הארץ בשביל האדם שלוקח ממנה: