עין איה על שבת ט לח

(שבת פז.): "ופרש מן האשה".

התוכן המיני הוא היסוד המנצח באדם, העושה אותו לחי וקיים לעד. כשם ע םילגתמ דע ידע םימייקה םייחהש"תינפוגה םתמלגהב הז חכ י, תב לעופ אוה ןכָ ךרעב ונגכ הרוחני הקיים בעצמיותו. שרשו של כח זה בפנימיותה של הנשמה, הרי הוא היסוד המקיים את אור החיים, המזריח ומבריק אותו לכל שלל צבעיו הרבים המתנוצצים בבהירותם הנפלאה. ומתוך שבהתגלמות החיים אין הזוהר המקורי הזה מתכנס באישיות מיוחדת, קצר הוא הכח המחזיק של הפרטי]ו[ת להכיל בתוכו מעין נובע זה המתגבר בשפעת אורות חייו עדי עד. הרי הוא מנביע מיניות ודורי דורות. מתעלה על כל היא האישיות העליונה של אבי כל הנביאים, המתעלה על כל נבואה, חזיון והופעה, אין מצר לגודל נשמת נשמות זו, דורי דורות ומיניות מוחלטה המתפצלת לאלפי דור, הרי )היא טבועה( ]הם טבועים[ בים אורים אחד גדול ומלא נהרה אין די. אין צורך של התפשטות מחולקה, תמלוגמ תוינימ תנוכתל תקקוז תומלגתה תעיבת ןיא. תאבאשה ייחו 1 אשר להם זקוקה יצירת עולם ומלאו אשר "לא תוהו בראה" 1 , בתוכנם המתנשא לשיגוב דור דורים במקוריותם, אין להם יחש ותביעה בחיי האישיות הנערצה, הכוללת בקרבה את כל הוד המיניות של שפעת דורי דורות, שהם רק עתידים להיות שואבים ממעינו שאינו פוסק, רק מתגבר והולך. גדולה מיוחדת זו, מסלקת וסלקה את הערך המיני לגמרי מיסוד האידיאליות אשר לנשמה, ותוצאתה היא העובדה שפירש מן האשה ._ לח. .1 ישעיה מה, יח.

<< · עין איה על שבת · ט · לח · >>