לדלג לתוכן

עין איה על שבת ו יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(שבת ס.): "א"ה בחול נמי ליתסר, מעשה הוה בשבת הוה".

בעת התגברות הרוח, אז כשכח הדמיון הוא מזוקק ומעודן פועל הרבה לטובה ולברכה, וכשהוא משוקע ברשעה, בבערות ובגסות, פועל לבלע ולהשחית. ע"כ מעשה הוה בשבת, יום הנועד לרוממות וקדושת שכל טוב. ודוקא אז יוכל הנזק להיות גדול ע"י ההסתמרות הדמיונית באופן מוגשם וקבוע. ורבה מאד התועלת בהתרחקה ויבא תחתיה אור חכמת אמת ותורת חיים המופיעה לישראל ביום מנוחה, ויום שבת קודש. ועת וזמן לכל חפץ , ממגיד מראשית אחרית וקורא הדורות מראש , להגביל את הפעולות כולן מגדולן ועד קטנן, ע"פ הערכים הרוחניים הפנימיים המכוונים אליהן, שהם נפעלים מהן בכל אופן, ביחוד ע"פ הסגולה האלהית העליונה אשר לנשמתה הגדולה של כנסת ישראל, שזרמי החיים הרוחניים מתגלים בקרבה מכל מגע וכל עסק מעשי כפי הראוי לו, שע"כ הם מצויינים במצות, ו"חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך", וכולם נשמרים באהבה מכל יודע ומכיר את דרך הרוח האלהי המפיח בקרבם._

יד. .1 עפ"י קהלת ג, א. .2 ישעיה מו, ר. .3 שם מא, ד. .4 שיר השירים ז, יד. עירובין כא, ב._