עין איה על שבת ו יג

(שבת ס.): "באותה שעה אמרו אל יצא אדם בסנדל המסומר".

הפעולה שמאורעות פרטיים פועלים על נפש גדולי העם, המנהיגים אותו בדרך חיים, היא תמיד מכוונת ע"פ עצת ד' העליונה למטרתה התכליתית. אין דבר אחד לבטלה, ואין פעולה מתוארת בצביון פרטי שלא יהא בה לימוד מסודר, כשלוקחים אותו בדרכי אמת והגיון צדק. המחזה של השפלות, של התגברות הדמיון של פחדי השוא וכל הרעה היוצאת ממנה, מחזה סנדל המסומר והפעלתו על הציור, הנם כ"כ מתאימים והתאימו מאד בחזיון חכמי הדור בהרגשה עמוקה, עד שהרגשת השעה, מצאו אותה ראויה להיות נחקקת לזכר עולם, והכשירוה שתפעל את פעולתה לרכך את ההשתקעות של הדמיון המסומר, ולהתקרב אל אור השכל הזורח ע"י אורה של תורה בקרב ישראל. ובאותה שעה המוכשרת לכך, בהתגלות הצד המזיק של התוצאות המבהילות, תולדות הדרכה ארוכה שאינה מתוקנת בארחות החיים בכללות האומה, היתה מוכשרת הגזרה להשמע, אל יצא אדם בסנדל המסומר. _

<< · עין איה על שבת · ו · יג · >>