עין איה על שבת ב קנא

<< · עין איה על שבת · ב · קנא · >>

(שבת לא.): "בא לפני הלל, א"ל ענותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה".

אמנם יסוד הסבלנות, לקבל בסבר פנים יפות גם את מי שראוי מצד מעשיו להיות מתרחק, נטועה היא במדת הענוה שהיא בנויה ע"פ טבע הנפש ורגש הלב. אבל באמת אצל נשיא אלהים זה היתה מתאחדת עם החכמה השלמה של ראיית הנולד, שהענוה הגדולה והאמיתית עזרה לו שלא יהיה שום מסך המבדיל בין ראיית הנולד, מצד רגש ההתקצפות הנולד בטבע מצד המראה של חסרון הנמצא באיש הבא לפניו בהוה. ע"כ א"ל הנה ענותן אתה הלל, וזה הוא לך מצד המעלה הטבעית שכבר קנית אותה על השלמות. אמנם ינוחו לך כרכות על ראשך, מקום השכל והבינה, כי לולא גודל החכמה המגעת עד סוף חקרי הנפש לא היית יכול לבא למדה זו להשיג את הצד הטוב הכמוס בעומק הנפש בשעה שכ"כ התקדרו שמיה בעבי הדמיונות והציורים המוטעים הבאים מחסרון הכנה ולימוד, שהקרבתני תחת כנפי השכינה. כי הנה שתי הגנות צריך האדם לשומרו מכל דבר המטעה ומנעו מעבודת ד' ואהבתו השלמה: האחת, מפני מה שלמטה מערכו מתגרת יד התאוות החומריות הממשיכות את האדם אחריהן ומפלחות כחץ כבדו . והשנית, ממה שלמעלה ממנו, שלפעמים הנהו טועה מדרך השכל בציורים הרוחניים להיות על ידם שוגה מעבודת ד'. והנה ישראל שבא בזכות אבות ובקדושת מורשה מימי קדם איננו צריך כ"א שמירה מהצד התחתון, כלומר מצד יצר לב האדם באשר הוא אדם, וכאשר ינצל משחיתות התאוות כבר יהיה דבק בד', מפני שעצם ציורי הדעות האמיתיות הם קרובים ללבבו וטבע נפשו. לא כן הגר הנספח על בית יעקב, שאותה התכונה הפנימית המביאה להכיר את עומק האמת וההוד הגנוז באורה של תורה, אין לו ע"ז הכנה מצד הירושה. ע"כ הוא נמצא עלול להפגע ג"כ ממה שהוא למעלה ממנו, כלומר מתעופות סברות רעות, שהם פגעים שחוץ מפגעי התאוה החומרית השפלה, שעליה כבר גבר בבחירת עצמו החפשית. אמנם ההכנסה בברית ד' היא שעמדה ועומדת לכל גרי הצדק, שד' יתן להם מפיו דעת ותבונהלהשכיל בפנימיות נפשותם עומק הצדק שיש בדבקותם לתורת ד' ומצותיו. ע"כ כשם שבישראל נאמרישאהו על אברתו", להורות על ההגנה מצד התחתון אבל מצד העליון א"צ הגנה, כי כבר חקוק יפה בלב הניצל מצרת המון התרגשות התאוות חותם האמת יפה יפה, אבל בגר צדק שאין לו זה הכח הטבעי, הנה הוא צריך להיות חוסה תחת כנפי השכינה, שע"י הקדושה הנמשכת עליו מקבלת עול מלכות שמים מתחדשת בקרבו רוח חדשה להיות למגן לו מכל המוני הדעות הרעות, אע"פ שמצד טבע תולדתו היו יכולים לשבש דרכיו, עד שהוא מוצא את עצמו נאזר בגבורת דעת ורגש קדוש כאחד מאזרחי ישראל, וכל לשון תקום אתו למשפט ירשיע , וזהו שהקרכתני תחת כנפי השכינה, שאמר בתור מלא דעת ויודע ערכו ושמח במתנת חלקו אשר נפל לו בנעימים.

<< · עין איה על שבת · ב · קנא · >>