עין איה על שבת ב פג

(שבת כח:): "ועשה ממנו משכן ונגנז".

כשם שלעתיד לבא, כשיתוקן העולם במלכותו, מלכות כל עולמים ב"ה, ואת הרע ורוח הטומאה יעביר מן הארץ, שאז לא יבולע משום הרחבה של כל נטיה שהיא טובה בעיקרה, אז ודאי יצא אל הפועל הכח של ההכללה של כל הנטיות לשם ד', ביד רחבה ועין טובה, בהקבץ עמים יחדיו וממלכות לעבוד את ד', כן צריך ג"כ שיהיה ניכר בעולם אותו הכח שהוא מכין את העתיד הנעלה ומכוונו, "דברי חכמים כדרבונות" - מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להביא חיים לעולם , החיים שיבאו ע"י הצמיחה של הזרע המכוסה והנרקב למראה עין, אף ד"ת מכוונים את לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים , להביא ג"כ חיים לעולם כולו. ע"כ צריך לדעת שאותו האור שיופיע לעתיד בכל שלל צבעיו הטובים, ובנתיבות השלום שלו הרחבים, איננו בריאה חדשה שרק אז תצמח בפועל, כ"א גם השמים החדשים והארץ החדשה שהקב"ה עתיד לחדש הנם עומדים וקיימים מאז מעולם, שנאמרכאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עומדים לפני", יעמדו לא נאמר אלא עומדים א - כ"א צריך להשכיל שרק גנוז הוא האור הנחמד ההוא, גנוז ולא אבוד, וכיון שהוא רק גנוז, הרי הוא מתגלה למי שראויים שגנזי עולם יתגלו לפניהם, "יצפון לישרים תושיה" . ואם ההתגלות שלפני זמנה לא תוכל להיות מתאחדת בלב הצר של רבים עם אותה ההנהגה התדירית החמושה תמיד בהגנה מפני הרע המשוטט בעולם, שצריכה עבור זה להיות מחומשת במגן וצינה, כבר סיים שגם זה נמצא עם האור שלישרים, "מגן להולכי תם" . ע"כ לתמם שני החזיונות ופעולתם כפי ערכם, עשה ממנו משכן, הכולל מושג התורה העצמי בלא הצירוף עם נחלה מיוחדת וקנינים פרטיים הצריכים לתשמיש ההוה, כ"א במקום הפקר לכל, כל מי שרוצה יבא ויזכה בכתרה . אמנם אין האור הזה אור שימושי כ"א אור קדוש שרק בעת ההתעלות הגדולה של המציאות יבא לידי פעולה. ע"כ ג"כ נגנז, למען דעת כי אמרת אל ה צרופה מגן הוא לכל החוסים בו .

<< · עין איה על שבת · ב · פג · >>