עין איה על ברכות ט רמח
<< · עין איה על ברכות · ט · רמח · >>
(ברכות סב.): "ההוא ספדנא דנחית קמיה דר"נ, אמר האי צנוע באורחותיו הוה, א"ל את עיילת כו' דתניא אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בביהכ"ס".
הדרך המפולשת למדות ותכונות טובות, היא בהיות האדם פונה אל עסקים ראויים לו מצד צורתו האנושית, שמה תתעורר מדת הצניעות בעוזה, מפני שהיא אחת מהמדות הרמות הראויות להמצא בחק איש בעל מעלה ושאר רוח. אמנם במקום שמתנגשות הרוחניות עם הגשמיות השפלה, שמה הוא האורח הצר שהצניעות תצר צעדיה מעבור בה, והוא היה צנוע גם בארחותיו. אמנם כל שם ראוי להיות עונד אל משאו רק בהיותו דבק עמו מבלי'הפרד גם במקום ואופן היותר מוכשר אל הפרידה. ע"כ רק מי שתכונתו האנושית דבקה בו כ"כ עד שגם השפל שבמצבים הבהמיים שבאים לאדם בטבעו לא יפרידהו ממנו, הוא מתעצם בשם צנוע. ע"כ אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בביהכ"ס.
<< · עין איה על ברכות · ט · רמח · >>