עין איה על ברכות ט קנה

(ברכות נט.): "ליטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא".

לבד צד הכיעור החיצוני שיש במראה הנפילה על אפים נגד מחזה פרטי ממחזות הטבע, הנה התכלית לא תושג כי עכ"פ יסוד התעודה האנושית צריך שתהי' הדעת הטהורה בידיעת קונו, "ולא יכנף עוד מוריך" היא ההבטחה היותר תכליתית, ובתורה "והתהלכתי בתוככם" . ע"כ אם שההלבשות ההרגשיות ומערכות מעשי התורה והמצות לפרטי פרטיהם, המה לבושים מקבילים מאד לקבל האור האלהי לפי מדתו של אדם וכשרונו. אבל עדיין לא אור המאור לרגלי העננים הוא התכלית האמיתי, כי אם "והי' ד' לך לאור עולם ואלהיך לתפארתיך" . ע"כ לא לנו להראות את הרושם הגדול שבמשאות הנפש שמתגלה ע"י הנפילה על אפים לעומת מראה הקשת, שאינו לנו כ"א ציור אל ההשלמה הבלתי שלמה עודנה, ושהיא ראויה לשימוש של אמצעי לעת המאושר, ש"לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם, ולנגה הירח לא יאיר לך""וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ד' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקיניו כבוד" .

<< · עין איה על ברכות · ט · קנה · >>