עין איה על ברכות ט קל

<< · עין איה על ברכות · ט · קל · >>

(ברכות נח:): "שמואל רמי כתיב עושה עש כסיל וכימה וכתיב עושה כימה וכטיל, הא כיצד, אלמלא חמתה של כסיל לא מתקיים עלמא מפני צנה של כימה, ואלמלא צנה של כימה לא מתקיים עלמא מפני חמתה של כסיל, כו'".

יסוד קיומו של עולם ושכלולו תלוי תמיד בכוחות מנוגדים הפועלים אלה על אלה בדרך חיוב ושלילה. וזהו המורה ביותר על עצה עמוקה של יוצר כל בחכמה, המאחד כל ההפכים באחדות שליטתו העליונה. החמה והצינה הם כחיוב ושלילה, החום מוציא אל הפועל הדברים הנעלמים במציאות והצינה משקעתם ומצמצמתם בגבולם וחוגם המוגבל, הצינה קושרת ומגבילה את הנמצאים ומעכבת התפתחותם "התקשר מעדנות כימה" . החמה מפתחת ומרחבת ומרקעת את המציאות ומוציאה בכחה תולדות רבות בצמח ובחי ובכל היקום, "מושכות כסיל תפתח" . ע"כ החזיון הפרטי בענין החמה והצינה יאלפנו דעת על כל הרכבות הכחות הפועלים בחללו של עולם בדרך מחייב ושולל. שיסוד הקיום צריך דוקא לחיבורם והתמזגם בדרך של ערך נאה ומסודר, שזה יורנו דעת על הדר האחדות שבמציאות כולה, המעידה על יוצרה האחד. ונדע בזה שסוד החיים מתהוה ע"י הרכבה של קיבוץ כחות שהם בפני עצמם יותר ממדתם הראויה להם במקום שהם נפגשים, וע"י התחברות באותו המרכז ששם מופיע החיים הם פועלים את הגבלתם, ומהם לחיים תוצאות.

<< · עין איה על ברכות · ט · קל · >>