עין איה על ברכות ט צו

(ברכות נו.): "א"ל חזאי אפדנא דאכיי דנפל וכמיין אבקא, א"ל אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגכך".

אביי ורבא שהיו חלוקים בהרבה שיטות וגופי הלכות ודאי ג"כ היו ביניהם הבדלים בשיטות מוסריות ואופני החינוך בתורה ועבודה ושלימות רוחניות. כי המעשיס והליכותיהם הם תוצאות מהדמות ויש להם יחש זה לזה, ובזה ודאי היו התלמידים שבישיבת אביי מחונכים ע"פ דרכיו ושיטתו. ובאשר האדם אין טוב לו לצאת מחינוך לחינוך, "וליוצא ולבא אין שלום" זה היוצא מתלמוד אל תלמוד . ע"כ גם בהיות התלמידים של אביי באים לאצלו, צריך הוא להתלבש ביחש אליהם בערכו של אביי, ולרדת לסוף דעת דרכיו כדי להנהיגם על פיהם. וזהו דכסייה אבקא דאפדנא דאביי כלומר רשמים גדולים מדרכיו והלך נפשו של אביי, יהיו מתלבשים בהם לימודיו והדרכותיו ביחש לתלמידו של אביי, שהורגלו בדרכו וחינוכו.

<< · עין איה על ברכות · ט · צו · >>