עין איה על ברכות ט פז

(ברכות נו.): "חזן חסא על פום דנא, לאביי א"ל עייף עיסקיך כחמא, לרבא א"ל מריר עטקך כחטא".

כמו שיש בכוחות הנפש הקבועים חילוף בין בני אדם, ישנם אנשים שמתיחסים חזיונותיהם ע"פ היחש הפנימי שבהם, והם ע"פ רוב החוקרים ובעלי המוסר והמדות הטובות, מארי דחושבנא. ויש שמתיחסים ביותר לערכם החיצוני של מראות עיניהם, כרוב המציירים ורודפי היופי החיצוני. בעמים בכלל מובדל עם ד' ישראל לחדור בכל ענין ומחזה אל פנימיותו. ולעומתם יון, ובכלל בני יפת, הרודפים אחר התואר החיצוני והיופי המבריק, יחשם גדול ונמצאים מצד חיוניותם, כערך כל כחות הנפש כן יתחלפו ג"כ תכונות כח המדמה. יש אשר תהי' לו יחש אל החיצוניות בציוריו, עייף עסקך כחטא ע"פ מראהו החיצוני. ויש אשר יתאר ביותר בתכונתו להקביל הכמוס בעמקי נפשו מהעתיד אל הצד הפנימי של המחזות, הוא מסוגל להוראת הטעם, התכונה הפנימית, וכן א"ל לרבא מריר עסקך כחמא, ביחש צד הפנימי של החסא אל הציור המתדמה.

<< · עין איה על ברכות · ט · פז · >>