עין איה על ברכות ט פו

<< · עין איה על ברכות · ט · פו · >>

(ברכות נו.): "אקרינן וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך, לאביי א"ל נפיק לך שמא רריש מתיבתא הוית כו' לרבא א"ל מתפסת בגנבי כו'".

ההכרה שתצא אל הפועל להכיר יתרון של איזה איש תצוייר ע"פ שני אופנים, אופן טוב והפכו. ע"פ רוב מעטים הם המכירים את המעלות הפנימיות ע"כ כשיתגדל אדם באיזה משרה של כבוד והדר המבקשת ג"כ מבעלי' מעלות, אז תהי' המשרה כעין בית יד להרים על נס את שאר רוחו, למען ידעו מזה גם עמי הארץ כולם הרחוקים מהכרת המעלות הרוחניות. ויש לפעמים שתבא שואה וצרה על אדם, צרה הבאה מדבת שוא של רשע, שאינה כלל לפי סוגו של אדם הנעלה, אז ע"י ההשתוממות הרבה הזאת המתרגשת בלב אנשים רבים יבאו להודיע ולפרסם להיפך את רוב יתרונותיו ומעלותיו הרמות. אמנם ביחש עם שלם, בפרט עם ישראל, אשר בנפלו, כל צריו ששו על רעתו ואין מנחם לו, לא יצוייר כלל שיראו עמי הארץ את גדל ערכם הרוחני, כ"א בהצלחה מורגשת של עושר ושלטון המורכבת עמה. אבל בחק היחיד יש מקום לציור, כי בגבול הקרובים אליו אחיו בני עמו, ייקר שמו ע"י הרעה והבוז הבאה עליו שאינה לפי ערכו כלל, שירוממו על נס את מעלותיו עי"ז כפי אמתתם. ע"כ פתר לאביי בפתרון השוה לפי מקור הכתוב, בעסקי עם שלם שאינו כ"א ע"פ גדולה, ולרבא ע"פ הערך של הניגוד " מתפסת בגנבי", אז יתעוררו רבים להודיע יקרת ערך שם כבודו עד להפליא מול הדיבה הנבלית הזאת, וממילא תהי' היראה של ק"ו. אבל בהכרח במשא ומתן של הק"ו יבא הודעת כל עמי הארץ ממעלותיו הרוחניות כי שם ד' נקרא עליו, ואז יתפרץ בהכרח ע"י השתדלות והודעת בני ישראל מגודל ערכו של רבא וחשיבותו בעמו, עד שגם עמי הארץ ידעו כי אמנם קדוש ונשגב הוא האיש הזה. וכבר אירע לנו במשך גלותינו, שיצאו דיבות שוא על גדולי עולם שהעמים אשר אנחנו יושבים ביניהם לא ידעו רוממות מעלתם, ורק ע"י התפסתם והאסרם, שבהכרח בא עי"ז רעש גדול במחנה ישראל, נתגדל שמם בעמים כי הכירו ג"כ עמי הארץ מה רב ערך האיש הגדול הזה, אשר נפשות כל בני עמו דבקים כ"כ באהבתו, אמנם זהו יתרון שבא רק מתוך מצב של מצוקה.

<< · עין איה על ברכות · ט · פו · >>