עין איה על ברכות ו ז

<< · עין איה על ברכות · ו · ז · >>

(ברכות לה:): "ר"ח בר פפא רמי, כתיב לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו כו', וכתיב ואספת דגנך כו', ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום".

תכלית המציאות היא כדי שתצא אל הפועל הבחירה הטובה של עשיית הטוב והחכמה בחופש גמור מרצון וחפץ פנימי. אמנם הבחירה תלויה באדם, ע"כ בשעה שבנ"א הולכים בדרך ישרה ומתנהגים ע"פ התכלית שראוי לפיהו למציאות שתמצא, כי ישמח ד' במעשיו, חשובה כל המציאות כולה בדרכי קיומה והפרחתה כאילו היא קנין האדם. אבל בהיות האדם משחית דרכו, ומצד בחירתו היתה תכלית המציאות נהפכת לרועץ. אבל הלא חפץ ד' לעולם יהי' ודבר אלהינו יקום לעולם, ומסיבות רבות מכריחות תעמודנה להשיב את האדם אל שלימות תכליתו. אבל כ"ז רק מעשה ד' המה ואין לאדם בהם יחש, ע"כ פעולות שכלול המציאות אז מתיחשים רק אל השם ית' לבדו, "ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני" (ישעיהו סג, ה).

<< · עין איה על ברכות · ו · ז · >>