לדלג לתוכן

ספרא על ויקרא ג ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ספרא על ויקראפרק ג' • פסוק ט' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יד • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ג', ט':

וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהֹוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כׇּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃






[א] "והקריב מזבח השלמים"[1](ויקרא ג, ג)-- אף על פי ששחטן שלא לשמו.   "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט)-- אף על פי שלא סמך עליהן.

"אשה"-- לשם אשים; "לה' "-- לשם מי שעשה את העולם.


[ב] "חלבו האליה"-- להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא.    ור' יהודה (ס"א ר' יהודה) אומר "חלבו האליה"-- הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.


[ג] "אליה"-- יכול יקיים בה מצות אליה?   תלמוד לומר "תמימה".
אי "תמימה" יכול יטלנו עם השדרה?   תלמוד לומר "לְעֻמַּת הֶעָצֶה".
אי "לְעֻמַּת הֶעָצֶה" יכול לא יכנס לפנים מן העצה?   תלמוד לומר "יסירנה"-- יכנס לפנים מן העצה.


[ד] "ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב" מה תלמוד לומר?

  • שיכול יתרבה בחלב הדפנות; ודין הוא! מה [אם] בן הבקר --שנתרבה בנסכים-- נתמעט בחלב הדפנות, בן הצאן --שנתמעט בנסכים-- אינו דין שנתמעט בחלב הדפנות?!
  • לא! אם אמרת בבן הבקר-- שנתמעט באליה, תאמר בבן הצאן שנתרבה באליה?! הואיל ונתרבה באליה-- יתרבה בחלב הדפנות!...
  • תלמוד לומר "את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות..."-- אין לך אלא מה שאמור בענין.

משום ר' ישמעאל אמרו לפי שיצא לדון בדבר החדש החזירו הכתוב לכללו.


  1. ^ הגהתי כאן על פי פירוש המלבי"ם (סימן קסה), עיי"ש. אולם גירסת טקסט הספרא של דפוס המלבי"ם עצמו: "והקריב מזבח"-- אף על פי ששחטו שלא לשמו. "השלמים"-- אף על פי...