ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפא א
ומשפטם עם פ"א-הפֹעל: מַנְטֶה, מַנְכֶּה בפלס מַרְאֶה, מִקְנֶה, מִשְׁנֶה, וכנויים וקבוצם וסמיכותם כמוהם.
מַעוּת – מַצּוּת – "אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ" (ישעיהו מא יב).
נחי הקצוות
[עריכה]תּוֹעָה בחולם או בשורק – תּוֹרָה, תּוֹדָה בחולם, ובשורק: תּוּגָה. והם על דרך השלמות במשקל תִּפְאָרָה, ובהראות היו"ד במקום למ"ד-הפֹעל: תּוּשִׁיָּה.
תּוּעִין – תּוּפִין, והקבוץ: תּוּפִינִים, ובסמוך: "תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים" (ויקרא ו יד), שרשו אפה. ונהפכה האל"ף בתנועת הו"ו השרוקה ואף על פי שאינה נכתבת, והונחו שתי קצותיו.
ושהלמ"ד שלו אל"ף: מוֹצָא, מוֹרָא. כתבנום בנחי הפ"א במשקלם (לעיל קסח ע"א).
פעלי הכפל
[עריכה]מָפֹל – מָעוֹז, מָחוֹל. ומָחוֹל נשתנה בסמיכות: "בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים" (ירמיהו לא ג), וכן בקבוץ לא נדגש: "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (שמות לב יט). וכן עם תי"ו הנקבה: "כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם" (שה"ש ז א). והיו ראויים מְחוֹלַּת, מְחוֹלּוֹת בדגש, אלא שבא בהם הנח תמורת הכפל להבדיל בינם ובין "וּבִמְחִלּוֹת עָפָר" (ישעיהו ב יט). ואפשר שיהיה מָחוֹל, מְחוֹלוֹת, מנחי העי"ן. ומָעוֹז לא נשתנה בסמיכות ובכנוי, אולי הוא מן הדגושים, או עמד בו הנח תמורת אות הכפל הנופלת, ואף על פי שנדגש גם כן הזי"ן בכנוי: "בְּמָעוֹז פַּרְעֹה" (ישעיהו ל ב) – "עָרֵי מָעֻזּוֹ" (ישעיהו יז ט), "עֻזִּי וּמָעֻזִּי" (ירמיהו טז יט). "לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ" (ישעיהו כג יא) קל הזי"ן והנו"ן נוספת, או היא במקום אות הכפל. ובא שם בזה