ספר יראים/תסא

סימן תסא (רמט)
הורדת עגלה ערופה. ברוך יוצרנו אשר נתן כפרה לנסתרות כי חפץ בעמו וכפרתם אוהב. דכתיב בפ' שופטים כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך נופל בשדה לא נודע מי הכהו וכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל ולקחו זקני העיר וגו' וכתיב והורידו את העגלה אל נחל איתן וגו' ותנן (סוטה מ"ה ב') איתן כמשמעו קשה ואע"פ שאין איתן כשר ועורפין אותה בקופיץ מאחריה וטעמא מפרש בגמרא (מ"ו ב') דגמר עריפה עריפה מחטאת העוף ותנן מקומה אסור לזרוע ולעבוד ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה ותנן רוחצין את ידיהם על מקום עריפתה ואומרין ידינו לא שפכו את הדם הזה וגו' ובלה"ק הויא אומר כדתנן (מ"ד ב') עגלה ערופה בלה"ק נאמרה וטעמא דילפינן וענו ואמרו דהכא מוענו הלוים מה להלן בלשה"ק אף כאן בלה"ק והתם מנלן דילפינן (ל"ג א') מן האלהים יעננו בקול ותניא על העגלה הערופה וענו ואמרו שלא יעלו מן הנחל ויאמרו אלא תהיה ענייתם ואמירתם בנחל. ונכפר להם הדם רוח הקודש מבשרתם אימתי שתעשו ובו יתכפר להם הדם.