ספר יראים/תס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן תס (קצד)
השקאת סוטה. יתברך שם יוצרני נצח כי להשים שלום בין איש לאשתו צוה למחוק במים שמו שנכתב בקדושה (שבת קט"ז א') דכתיב בפ' נשא איש איש כי תשטה אשתו וכתיב ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו וגו' ותנן בסוטה פ"א (ב' א') כיצד מקנא לה אומר לה בפני שנים אל תדברי עם פלוני והלכה ודברה עמו עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה נכנסה עמו בסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה וכמה כדי טומאה תניא בפ"א בסוטה (ד"ד א') כדי חזרת דקל דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר כדי מזיגת הכוס בן עזאי אומר כדי לשתותו ר"ע אומר כדי לצלות ביצה ר' יהודה בן בתירה אומר כדי לגומעה ותנן (ב' א') המקנא לאשתו ר"א אומר מקנא לה ע"פ שנים ומשקה לה ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ר' יהושע אומר מקנא לה ע"פ שנים ומשקה ע"פ שנים ותניא (ב' ב') ר"י בר יהודה אומר משום ר' אליעזר המקנא לאשתו מקנא לה ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ומשקה ע"פ שנים אמר ר' חנינא מסורא לא לימא איניש לאתתיה אל תסתרי עם איש פלוני דקימ"ל כר' יוסי בר יהודה וליכא האידנא המי סוטה למבדקה וקא אסר לה עילויה איסורא לעולם דקימ"ל (כ"ה א') בעל שמחל על קנוייו לאחר מתירה אינו מחול ותניא (ז' א') כיצד הוא עושה מוליכה לבי"ד שבאותה העיר ומוסרין לה שני ת"ח שמא יבא עליה בדרך ר"י אומר בעלה נאמן עליה היו מעלין אותה לבי"ד הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות ואומרים לה בתי הרבה היין עושה הרבה שחוק עושה הרבה שכנים רעים עושים עשי למען שמו. הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאה אמרה טהורה אני מעלין אותה לשער ניקנור וכו' כדתנן התם וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים וכתיב והשקה את האשה את מי המרים המאררים ותנן (י"ט א') היה משקה ואח"כ מקריב את מנחתה ר"ש אומר מקריב את מנחתה ואח"כ משקה שנאמר ואחר ישקה את האשה אם השקה ואחר כן הקריב מנחתה כשרה ותנן בפ"ב (ט"ו ב') היה מביא כלי של חרס ונותן לתוכו חצי לוג שמן וחצי לוג מים מן הכיור ר' יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב כך ממעט במים מן הכיור מנלן דכתיב ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש פי' שנתקדשו בכיור ותנן ר' ישמעאל אומר מי מעין הם וחכ"א שאר מימות הם ותניא ר' ישמעאל אומר היה מביא פיאלי של הרס חדשה דגמר ממצורע ובמצורע מנלן וכו' וכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן כר' ותניא יכול יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים ת"ל בקרקע המשכן אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות ת"ל אשר יהיה בקרקע המשכן הא כיצד יש שם הבא אין שם תן שם ותנן נותן כדי שיראה על המים ותנן (י"ז א') בא לו לכתוב את המגילה באי זה הוא כותב מאם לא שכב איש אותך ואת כי שטית טומאה תחת אישך ולא היה כותב והשביע הכהן את האשה ואמר הכהן אל האשה וכותב יתן ה' אותך וגו' ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר לא היה מפסיק ר' יהודה אומר כל עצמו לא היה כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך ואין כותבין על הלוח ולא על הנייר אלא בספר דכתיב בספר ואין כותב אלא בדבר שיכול להמחות שנאמר ומחה ואמרינן בפ"ג (כ' א') אמר אבוהי דשמואל צריך שיתן מר תוך המים מ"ט אמר קרא מי המרים שמרים כבר. דיני השקאת הסוטה מרובים ואני לא כתבתי כולם והשאר מפורשים במס' סוטה כיצד עושים לה כשמשקים אותה ואת מי משקים וכתיב ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע.