ספר יראים/תלז

סימן תלז (קו)
ביעור חמץ. צוה הב"ה לבער חמץ בי"ד בניסן אחר חצות היום דכתיב בפ' בא אל פרעה אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם וזה יום ראשון י"ד הוא כדאמרינן בפסחים פ"א (ה' א') דתנא דבי ר' ישמעאל מצינו יום י"ד שנקרא ראשון דכתיב בראשון בי"ד לחדש ותנן נמי (שם י"א ב') שורפין בתחלת שש ואמרינן בגמרא (ד"ד נ') דכ"ע מיהת חמץ משש שעות ולמעלה אסור פי' להשהותו מגלן אמר אביי תרי קראי כתיבי נתיב הכא שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וכתיב התם אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם הא כיצד לרבות י"ד לביעור ואלו לרבות ליל ט"ו לא אצטריך דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה וכתיב במצה בערב תאכלו מצות ואימא לרבות לילי ארבעה עשר יום כתיב ואימא מצפרא אך חלק. וביעור היינו שמבטלו ומפקירו ומוציאו מרשותו כדאמרינן בפסחים פ"א בדיקת חמץ מדרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגיא דכיון דהפקירו קיים ביעור דילפינן שאור האמור בבתים משאור. האמור בגבולין ובגבולין כתיב לא יראה לך שאור בכל גבוליך ודרשינן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה וכיון שהפקירו הוציאו מרשותו ואינו בכלל לך ואע"פ דאפקריה בינו לנפשי' הוי הפקר דלא קימ"ל כר' יוחנן אלא כריב"ל דאמרינן בנדרים בסוף אין בין המודר (נדרים מ"ה א') אמר ר"י משום ר"ש בן יהוצדק כל המפקיר בפני שלשה הפקר בפני שנים לא הוי הפקר וריב"ל אמר דבר תורה אפי' בחדא הוי הפקר ומ"ט אמרו בפני שלשה כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידים וכריב"ל קימ"ל בכל מקום. תולדה לביעור חמץ דתנן ושורפין בתחלת שש ואפילו בדק צריך לבטל ולהפקיר דאמר רב יהודה (ו' ב') הבודק צריך שיבטל וטעמא גזרה שמא ימצא גלוסקא יפה ויתן דעתו עליה ומצריכינן בטול בשעת בדיקה וטעמא שלא ישכח וכי מתחיל לבדוק מברך על ביעור חמץ: