ספר יראים/תכו
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן תכו (תד)
חגיגה. צוה הב"ה את ישראל שיקריבו שלמים בג' רגלים דכתיב בפ' ואלה המשפטים שלש רגלים תחג לי בשנה וא"ל רב פפא לאביי חגיגה (י' ב') ממאי דחג קרבן הוא ומסקינן מדכתיב ויחוגו לי במדבר ויליף מדבר מדבר מדברי קבלה דכתיב הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר מה להלן זבחים אף כאן זבחים ואע"ג דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן אפילו הכי גמריגן מינה ושמא גמרא היא ואסמכוה אקרא והיינו דתנן, (שם ע"א) הלכות שבת חגיגות ומעילות כהררין התלויין בשערה מקרא מועט והלכות מרובות וחגיגה אין לה שיעור מן התורה אלא חכמים נתנו לה שיעור דתנן (ריש חגיגה) בש"א הגיגה מעה כסף ובה"א שתי כסף ושלמי חגיגה אינם באים אלא מן החולין דקי"ל בחגיגה (ח' א') כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין: