ספר יראים/תכה
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן תכה (תג)
ראייה. בא וראה כמה חיבב הב"ה את ישראל חפץ שיראו במקום שכינתו דכתיב בפ' ראה אנכי שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה"א במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ולא יראה את פני ה' ריקם ותניא בחגיגה (ב' א') הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינן משוחררין והחיגר והסומא והזקן והחולה ומי שאינו יכול לעלות ברגליו וטעמא דכולהי מפרש בגמרא. פי' חרש שאינו שומע ואינו מדבר והרי הוא כשוטה. שוטה מפרש בחגיגה (ג' ב') איזהו שוטה הלן בבית הקברות והמקרע כסותו והיוצא יחידי בלילה וכי עביד להו דרך שטות אפילו באחד מהם פ"א זכור להוציא הנשים זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס וטעמא דאצטריך קרא למעוטי כשבציו מבחוץ דאי לאו הכי הו"ל ספק ומספק לא היינו מחייבין אותו לעלות ולא איצטריך קרא ותניא אחרים אומרים המקמץ והמצרף נחשת והבורסקי פטורין מן הראיה שנאמר כל זכורך מי שיכול לעלות עם כל זכורך יצאו אלו שאינם יכולין לעלות עם כל זכורך פי' מפני שריחם רע. וכאשר יבאו לראות צריכין לעשות צדקה או קרבן דכתיב לא יראו פני ריקם ותני בספרי ריקם מן הצדקה ובצדקה זו אין שיעור כדתנן (רפ"א דפאה) אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון ואמרינן בחגיגה (ז' א') אמר ר' יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לה שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר"א ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים נתגו בו שיעור בש"א הראיה שתי כסף וחגיגה מעה כסף ובה"א מעה כסף. תולדה לראיה: חייבו חכמים קטן שהגיע לחינוך ואסמכוה אקרא דכתיב דתניא בספרי כל זכורך להביא את הקטנים וכמה מגיע לחינוך כדתנן (ריש חגיגה) איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתיפו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית שנאמר שלש רגלים הא יכול לאחוז ולעלות חייב ותשלומי הראיה נהגו בני ישראל לעשות צדקה ברגלים: