ספר יראים/קנז

סימן קנז (ערה)
השבת העבוט. צוה הב"ה בכי תצא למלחמה השב תשיב לו העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך וזה בכסות לילה ובכסות יום צוה הכתוב בפ' ואלה המשפטים אם חבול תחבול [את] שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו ותנן (ב"מ קי"ג א') מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום. ותניא בהמקבל בב"מ (קי"ד ב') משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו משכונו שלא בשעת הלואתו חייב להחזירו. וטעמא דתרווייהו כסות לילה וכסות יום במשכונו שלא בבית דין מיירי בכסות לילה בפ' כי תצא בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו ודרשינן בהמקבל בשליח בי"ד הכתוב מדבר וכתיב בתריה השב תשיב לו את העבוט, בכסות יום כתיב אם חבול תחבול בשליח ב"ד הכתוב מדבר אתה אומר בשליח ב"ד הכתוב מדבר או אינו אלא בבעל חוב אטור הא מה אני מקיים חבול תחבול בשליח ב"ד (ב"מ קי"ג ב').