ספר יצירה ד ח
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ד · משנה ח| >>
המליך אות כ' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו חמה בעולם, ושלישי בשבת בשנה, ואף ימין בנפש:
מפרשים
גר"א
המליך וכו'. כנ"ל בפ"ג:
וצרפן זה בזה. ו' אותיות הנשארות שהן תש"ך צירופים כמ"ש בסוף הפרק ש"ס צירופי פנים וש"ס צירופי אחור שהם ש"ס מעלות הגלגל שהולך כל כוכב וכן החמה כל יום (וש"ס לאחור שהולכין באמצען בהקיפן לאחור ממערב למזרח, והנה השמים מו"ק ובהם תש"ך צירופים ש"ס וש"ס, והארץ הוא היכל הקודש משלמת לשבעה):
לבנה בעולם. חסד שלכן היא לבנה כי חיורא הוא בחסד וכאן הוא סדר יצירתן כמ"ש בתיקונים ת"ע חוורא לבנה סומקא מאדים ירוק חמה אוכם שבתאי חכלת צדק ואינון בגוונא דחסד גבורה ת"ת יסוד ומלכות נ"ה לקבלייהו נגה כוכב כגוונא דסטרא דדכיותא ז' כו' אינון ז' כפולות וכו' ואינון דינין ורחמין והכי אינון כו'. שהן ד' דרגין שאמרתי למעלה בדבור ובתמורה ולכן באים בתמורה נגד ס"א ובכ"א ב' דרגין כמ"ש למעלה:
יום ראשון כו'. ז' ימי השבוע הוא בז"ת כסדר כידוע ושבת נקודה פנימית עליה נאמר מחלליה כו' שעושה הנקודה חלל והיא נושאת כולם דכל הימים מתברכין משבת וכ"ה בכל התיקונים:
ועין ימין כו'. כי העינים הן יו"ד שבשם ואזנים ה' וחוטם ו' ופה ה', וכן ד' חושים שבהם כידוע בכמה מקומות והן כפולות חוץ מהפה כי ב' מרכבות הן חג"ת יה"ו ומלכות ה' משלמת וכן נה"י יה"ו ומלכות ה' משלמת כמו שכתוב בתיקונים שמלכות באמצע בין חג"ת לנה"י כו' וכן הם סדורים כאן עין ואזן נחיר ימין בחג"ת יה"ו וכן עין שמאל אזן נחיר שמאל בנה"י יה"ו ופה באמצע בין ימין ושמאל ה'. והעינים והאזנים חלוקות בשני מקומות כי בין חסד לנצח הגוף מפסיק וכן בין הוד לגבורה אבל בין גוף לברית אין הפסק וכך אמרו גוף וברית חשבינן חד ולכן אין הפסק בין הנחירים, וכל אלו התיקונים הן בראש שהיא בינה שנקראת שבע כמ"ש ויבנהו שבע שנים כידוע ואע"פ שצירוף וסדר ז' כוכבים במקום אחר אינו כן וכן התחלתן וסיומן אינן מז"ת הכל לפי צירוף האותיות וצירוף הוי"ה כמ"ש בזוהר ובתי' י"ח תרין הויות כנ"ל. ובכלל זה תתרץ לכל הסתירות שבזוהר ודעהו:
פרי יצחק
המליך אות ב' בחכמה וכו'. סוד הענין המליך הוא מבואר בפרק ג' ע"ש מ"ש ותבין כאן: