ספר חסידים/מג
ספר חסידים מג
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
עשרים וארבע דברים מנדים עליהן את האדם הן איש הן אשה ואלו הן. המבזה שליח בית דין. המבזה את החכם ואפי' לאחר מותו. הקורא לחבירו עבד. המזלזל בדבר אחד מדברי סופרים ואין צריך לומר בדברי תורה. מי ששלחו לו ב"ד שלוחן וקבעו לו זמן ולא בא. מי שלא קבל עליו את הדין מנדין אותו עד שיתן. ומי שי' ברשותו דבר המזיק כגון כלב רע וסולם רעוע מנדין אותו עד שיסיר את ההיזק. המוכר קרקע לנכרי מנדין אותו עד שיקבל עליו כל האונס שיבא מן הנכרי לישראל חבירו בעל המצר. המעיד על ישראל בערכאות של גוים והוצי' ממנו בעדותו ממון שלא כדין ישראל מנדין אותו עד שישלם. טבח כהן שאינו מפריש מתנות ונותנן לכהן אחר מנדין אותו עד שיתן. המחלל י"ט שני של גליות אע"פ שהוא מנהג. העושה מלאכה בע"פ אחר חצות. והמזכיר שם שמים לבטלה או לשבועה בדברי הבאי. המביא את הרבים לידי חילול ה'. המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ. המחשב שנים וקובע חדשים בחוץ לארץ. המכשיל את העור. המעכב את הרבים מלעשות מצוה. טבח שנמצא טריפה תחת ידו. טבח עם הארץ שלא בדק סכינו לפני חכם. המקשה עצמו לדעת. מי שגירש את אשתו ועשה בינו לבינה שותפות או משא ומתן המביא אותן להזקק זה עם זה כשיבואו לבית די' מנדין אותן. חכם ששמועתו רעה. המנדה מי שאינו ראוי לנדות חייב נידוי: