ספר הפליאה/שצט
ד"ה ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם
[עריכה]ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם ר"ל רוחי שהיא הנשמה לא יהיה גוף האדם מלבישה ולא יהיה גוף האדם נרתק שלה ויהיה מלת ידון מלשון וישב חרבו אל נדנה אמר לעולם להרמיז בסוד העולם, והכוונה הוא ביובל לא יהיה רוחו באדם בשגם הוא בשר ר"ל הרוח שנאצלה ממוח העליון הוא בשר ר"ל נמשך אותו רוח אחר הבשר עד מאה וך' שנה ר"ל עד שיעבור ממשלת כל העשר ספירות שכל א' כלול מעשר הרי ק' ועשרים ר"ל שיחזור ממשלת הכתר וחכמה ובין השמשות של בינה שעברו המאה ועשרים שנה אז לא ידון רוחי באדם ר"ל לא ימשוך הרוח אחר רצון הבשר רק הבשר ימשוך אחר רצון הרוח וזה צריך להיות בסוף שתא אלפי שני, ובין השמשות של התחלת השביעית יתבטלו הכל ויעמדו בשמיטה ובמנוחה, והו' אלפי מתחלקים מת"ק ת"ק שנה וחוזרין חלילה עד סוף ממשלת חכמה והתחלת בינה בין השמשות זה מאה ועשרים שנה וזהו שהיו ימיו של משה ק"ך שנה לא פחות ולא יותר בעבור שבא משמיטה שעברה להודיע לישראל הענין שכך היה גם אז שתא אלפי וחד חרוב ואז התחילה שמיטת הפחד, ומצד המדה שהיא קשה לוחמים היצרים ואם בני אדם עושין רצון של קב"ה וכובשין יצ"ט על יצר הרע אז מביאין ברכה מהמדה הנקרא אי"ן בכל הויות. ועתה אודיעך דבר אחד מפי אבי ז"ל וממנה לא תזוז כי אין שם שום ספק וגימגום כשהברכה מתפשטת אז הנשמות נתגלות בעולם וכפי האצילות הנאצל כך הנשמות הנאצלות פעמים מרוחו ופעמים מרוח הטומאה, והנה עתה שיש השפעה טובה נאצלות נפשות טובות ובזמן שיצר הרע כובש את הטוב ואין עושין רצונו של מקום אין ההשפעה יורדת בשכינה רק בכוחות הטומאה והנשמות היורדות עם ההשפעה יוצאות בחוץ ונטמאות ומשם באות, הוא שהרמיזו רז"ל בפרק קמא דתענית אין הגשמים נעצרים אלא בשביל שנתחייבו שונאיהם של ישראל כליה שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו שהכוונה הוא כשיצ"ט כבוש אז מד"ה הנרמזת באש ובחום מתגברת על מדת החסד הנרמזת במימי שלג שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו והוא מסבת החוטאים אז ההשפעה הולכת ביצה"ר בכוחות החיצונים והנשמות עם ההשפעה יוצאות ונטמאות ואחרי כך באות. עוד הרמיזו שם אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי פנים שנאמר ימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך. וראה והבן שעל זה אמר לא ידון רוחי באדם לעולם כלומר שיש מלחמת היצה"ר עם יצה"ט וימשוך הרוח אחר הבשר רק בזו השמטה אפי' רוחי נשמה וידון תיק הוא גוף הנשמה והכוונה שבזו השמיטה הנשמות החדשות ימנעו לבא לעולם בשגם הוא בשר ר"ל בעבור שהרוח גם הוא נמשך אחר הבשר להיות נפש גופני רודף אחר תאוות הגשמיות ולא אחרי הרוחניות וע"כ יתגלגל במוגשמים בטובים וברעים ובנמשכים באשפה, ואתה הוא גורם ורוח החדשה חלפה והלכה לה. ואבי ז"ל א"ל כל כוחות של הקב"ה זה על גב זה והם דומין לאילן מה אילן זה ע"י המים מוציא פירות אף הקב"ה ע"י המים מוציא כוחות האילן ומאי ניהו המים של הקב"ה היא חכמה היא נשמות הצדיקים שפורחין מן המעיין אל הצינור הגדול ועולים ודובקים באילן, וע"י מה פרח ע"י ישראל כשהם צדיקים וטובים שכינה עמהם שרויה במעשיהם והם בחיקו של הקב"ה ומפרה ומרבה אותם. וראה והבן שהכל תלוי באדם הגשמי ליישר נפשו או לאבדה ח"ו וזה הדרך יהיה לעולם מ"מ לענין המיעוט והרוב בשמיטות שכל שמיטה תעשה כעניינה ואם תרצה לדעת שזה הסוד גילה אותו משה שכן בשג"ם בגימ' משה, ר"ל שבא בזמן שהנפש נמשך אחרי הבשר והיו ימיו של משה ק"ך שנ"ה להודיעך שכך היה אף בשמיטה שעברה שתא אלפי שנין הוי עלמה והיו מתחלקין לספירות ת"ק שנה לכל אחד כאשר אמרתי. ועוד אמר לי אבי ז"ל זרע חכמה עילאה יורד דרך השדרה אל העטרה ומשם בעולם השפל הוא שנאמר ממזרח אביא זרעך כשישראל טובים ואם לאו מבחוץ. עוד ארז"ל לא ידון רוחי אמר ריש לקיש אמר הקב"ה איני בורא עוד נפש מישראל. ר' יוחנן אמר כשיעלה נפשותיהן אצלי איני מחזיר להם כענין שכתוב וישב חרבו אל נדנה ונראה שריש לקיש הרמיז שהנשמות מתגלגלות, ודעת ר' יוחנן אם מעשיהם טובים ונפשותיהן באות אלי איני מחזיר להם ואם לאו ירדו מסטרא דמסאבא ואחר יבואו להם. ודע והבן שקודם שחטא אדה"ר ומלכותו בכל משלה ואחר שחטא נאסר לו הבשר ומשבא נח הותר לו הבשר ונאסר לו אבר מן החי שלא לצער הנפש, והכוונה לא ידון רוחי מאמר הבינה ואמרה המדה הנקראת לא ידון רוחי באדם כשהנפש נמשכת אחר הבשר והדין הזה ימשך עד מאה ועשרים שנה לעבור הששה אלפי שנה מכל השמיטות ת"ק שנה בשמיטה וחזר חלילה ואמר מאה ועשרים שנה שכ"א כלול מעשר וכשיעברו העשר יחזור חלילה שהם הך' שנה הרומזים לב' מדות שכ"א כלול מי':