ספר הפליאה/שפג
ד"ה ודע ר' באמת שזה א"ל אבי ז"ל
[עריכה]ודע ר' באמת שזה א"ל אבי ז"ל פה אל פה ומלאך לפניו ואין הרהור בדבריו כי בהיות האדם צדיק גמור אימתו מוטלת על כל הבהמות זהו שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ שלא נבראו כולם אלא להמסר ביד צדיק לשום כוונתו עליו לטהרו ולהוציאו מצערו, כי הצדיק הוא שנברא בצלם ודמות ולו הרשות נתונה וע"כ הצדיק הוא מלך על כולם. והוא שמותר לאכול בשר בעלי חי כמו שאמר ומוראכם וחתכם וגו' ועל כל עוף השמים. ונראה ר' שאין ספק שאם אינו צדיק להיות בצלם ודמות אין לו לאכול ולהאכיל אף לאחרים בשר בעלי חי וזהו שאמר רז"ל על אדה"ר קודם שחטא היה צולין לו בשר ומסננין לו יין שהכוונה הוא אחר שהיה צדיק היה דומה לצורה העליונה ואף המלאכים היו ברשותו לתקנם ולהיותם תחתיו והסוד הנעלם שהמלאכים עפים ומתחלפין בעוף ואחר תיקון הבשר עכ"פ היין סנון ראה מעלתו קודם שחטא. ואחר שחטא היה כבהמות נדמה הוא שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמה והכוונה מתחלפים בבהמות ולמה ישלוט על אותן הבהמות מי שהוא כמותן ואין הפרש ביניהם אלא הראייה בלבד שזה נראה אדם וזה נראה בהמה וע"כ אחר החטא מיד נאסר לו הבשר. ואמר אבי ז"ל אתם בני הגלות למה לא תסירו מסוה העורון מעיניכם ועד מתי תהיו מוכים בסנוירים כאנשי סדום, ושאו לכם ק"ו מאדה"ר אשר היה יציר ראשון ודיבר עם השכינה פא"פ בלא אמצעי וירד לו רבי מן השמים ולמדו תורה ודרכי השם בעבור שחטא אף ששב בתשובה שלימה המשילו הקב"ה כבהמה ואסר לו כל חי אשר נשמה באפו תחת אשר היה כדמות העליון קודם שחטא ומלכותו בכל משלה, כ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו אתה שלא ראו עיניך גן אלהים ועם השכינה לא דברת חוטא ומחטיא ואשם ובוגד וגוזל ודובר דופי בעל רשע חומס ודובר שקרים יועץ רעות בכל עת ובכל שעה סורר ומורה ונואף קשה עורף תשובתך אינה תשובה ואם תשוב ותתחרט תשוב ותבעט. ולא יום ולא יומים אלא בכל יום פעמים רבות לא זו אף זו זו ואין צריך לומר זו שיש לך לפתוח עיניך ולראות להסיר הרעה מפיך הוא אכילת הבשר שאפי' שזו בהמה ואתה אדם בראייה מי יודע אם למחר יהיה הוא האדם ואתה טומאה רצוצה היש לך כח לדבר. ואם לבעלי המשנה ותלמוד ובעלי הוראה ניתן בהיתר זכור ודע מאין באו ולאן הלכו ויש להם כח לבטל גזירות אלהים היש צדיקים גדולים יותר מהם אשר להם דמות וצלם ומלכותם בכל משלה, ואם חז"ל הזכירו בדבריהם עם הארץ לא ביארו לומר היכן יקרא עם הארץ שלא לאכול הבהמה אלא סתם אמרו עם הארץ הידעת שאתה ת"ח הראוי לאכילת בשר אף כי עבר תורה מפיך חוטא אתה, צא ולמד מאדם הראשון כלום עבר מפיך תורה כאשר מפי אדה"ר מי יאמין לך בזה והוא למד כל התורה כולה ובעבור שחטא אף כי שב בתשובה נאסר לו הבשר אתה שאין תשובתך שלימה אף כי עבר כל התורה כולה מפיך עם הארץ אתה אצל אכילת בשר. ונהי שיהיה לשלום מי שיודע בנפשו שנפשו גדולה הוא מאדה"ר אשר ממלך למלך ישכון החרשתי אבל אין הדבר כן ע"כ וי לכם לנפשותיכם אוכלי בשר אביכם ואמכם ובניכם ובנותיכם ואחיותיכם. ודע לך ר' שעד נח היה בשר אסור מסבה שאמרתי כי נמשל כבהמות נדמו וכשבא אחר המבול נח איש צדיק וקרוב הדבר ליצירה חדשה והקריב קרבן עולה בכוונה שלימה והיה משלים הבשר ההוא בכוונתו הטובה כי הכתוב מעיד עליו שמלכותו בכל משלה בקוראו הכתוב צדיק ואחר שידע הקב"ה שמתקן בריותיו ואינו אוכלם לבטלה התיר לו את הכל שנאמר כירק עשב נתתי לכם את כל, וכן הדבר בדור המדבר שהיה ביניהם חוטאי העגל ומבלי חטא מעורבין אמר הקב"ה להקריבו שלמים ואח"כ לאוכלו כי השלמים עניינם תיקון גדול ולאומר שהיו נוחרים במדבר במקומו אבאר בע"ה. וכשכלה הדור ההוא המעורב ובא הדור השני מבלי ערוב ובצדקתם נכנסו לארץ הנבחרת הותר להם בשר תאוה אף בלא שלמים כי היה מלכותם בכל משלה. וראה והבן שאכילת בשר לצדיקים מעלים הנפש ההוא תחת כנפי השכינה ולכן דור הפלגה לא נאסר להם הבשר כי באו לחסות בצל כנפי השכינה ואחר שחטאו ישראל וגלו מתוך חטאם וכל החיות מתגרות בהם עד ששבו כבהמות כי נסתלקו מדמות העליון שעל הדמות ההוא אמר הקב"ה ומוראכם וחתכם וגו' על חית הארץ ועל כל הבהמה ועל כל עוף השמים אז באו רז"ל ואמרו צדיקים גמורים מותרים לאכול בשר, ואמרו ע"ה לא יאכל בשר, ואל תשיבני א"כ מה יהיה בבהמות ובחיות השדה ובעופות שעד שתתמה בהם תתמה עליך ועל דורך מה יהיה עליהם ביום הדין שהייתם צדיקים ונקיים ושבתם לרשעים וראויים אתם שיחרוב העולם בעבורכם אלא שמאריך אפים וגבי דיליה ע"כ: