ספר הפליאה/עח
ד"ה וכשתקרא קריאת שמע תיזהר לתת ריוח
[עריכה]וכשתקרא ק"ש תזהר לתת ריוח בין הדבקים כמו אתכם מארץ מצרים פן תבליע המ' מצד השני ואתה מורה חסרון וכן וחרה אף. אותו וזכרתם וכן כל כיוצא בהם וכל השמות האמורים בפרשה ראשונה תאריך בקריאתם כל אחד וא' עד שתכוין הי"ה הו"ה ויהי"ה אך בא' דאחד לא תאריך שלא יראה אי חד. וראה והבן שבחן וגם לא תמהר בקריאת הח' שלא תקראנה בחטף ותאריך בד' עד שתחשוב בלבך שהוא בורא עולם ומלך בשמים ובארץ למעלה ולמטה ובד' רוחות העולם. מזרח מערב צפון דרום. ותהום רבה ועל רמ"ח אברים שבך ואם לא תוכל לכוין כל כך תכוין ה' אלהינו שהוא עתיד להיות אחד ובכל מאודך בכל ממונך ובכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו. א"ל ר' והלא אמרינן אפי' בא ליטול את כל ממונך ומי יוכל לסבול, א"ל ראה והבן אם בא ליטול נפשך נתחייבת לו כי אין משפט מעוקל מלפניו ואם בא ליטול ממונך ודאי הוא בדין שאינו שלך א"כ כל מה שעושה הוא דין אמת והאמת אתו למה תתרעם. זהו בכל מדה שהוא מודד לך כדין הוא ותאהב אותו. א"ל ר' נפשו של אדם של השם כספו וזהבו ג"כ של השם הוא כשבא ליטול את נפשו וממונו שלו לוקח א"כ מאי רבותא דאדם ומה שכר לו אם לא יתרעם אא"ב אם הקב"ה נוטל דבר של אדם ואדם אינו מתרעם אלא אוהב שפיר. אלא אי אמרת שלו הוא נוטל אם מתרעם שלא כדין הוא מתרעם ויענש. ואם אינו מתרעם אלא אוהב ושמח לא יהיה לו שכר. א"ל ועד עתה היכי היית, א"ל וזה קשה לי וזה שאלתי, א"ל הלא אמרתי לך קב"ה הכי אמר לישראל אם תתרעם שלא כדין תתרעם ותענש. כי שלי אני נוטל ואם לא תתרעם הלא שכרך כפול מאד כ"ש למי שבא אליו נפשו בהשקט ובמנוחה שלא בהרגש ועכשיו הוא נוטלו או בשריפה או בסקילה וכיוצא בהם שמצטער ואינו מתרעם יש לו שכר בזה. א"ל ר' דברך יסייעני אם נתחייב למה יתרעם ואם יתרעם הוי שלא כדין. ואם לא יתרעם למה יהיה שכרו כפול, א"ל עד מתי תעמוד בטעותך ולא תבא אל האמת. הכי אמר הקב"ה לאדם אם יאמר לך אדם אם לא תצא ממחיצת הקב"ה לעבוד אלהים אחרים אני נוטל את נפשך או ממונך אפ"ה ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. א"ל מתוך השקר יתבאר האמת שבכלל השקר אמת ובכלל אמת אין שקר. ממ"נ כשמסר נפשו שלא לכבוד אלהים אחרים ואינו עובד אינו נותן דבר משלו, א"ל אפ"ה הואיל ואפשר להיות לו ממונו ונפשו כשיעבוד ע"ז והוא אינו עובד הקב"ה מעלה לו שכר. שכן אמר ר' עקיבא גדול הדור עכשיו כשבא לידי לא אקיימנה אלא שקר ואמת שאמרת מעולם לא שמעתי, א"ל ר' שקר עולה ת"ר ואמת עולה תמ"א ובתוך ת"ר תמ"א ואם תבקש שקר בכלל אמת לא תמצאנו א"ל וחלופיהן בגולם. א"ל ר' יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך אנשי סדום אמרו ללוט ג"ש הלא"ה וכוונתם גול"ם שוט"ה ולמה מר קראתני גולם שוטה, א"ל בני כבוד תלמידי חביב עלי כשלי ולחדודי נתכוונתי קראתיך שוטה שכשם שבתוך שקר אמת כך בתוך שטות חכמה, והכי אמרתי לך מתוך שטותך תצא חכמתך קראתיך גולם שמתוך דברך למדנו החילוף שאם תחליף שקר בא"ת ב"ש הוא בד"ג ואם תחליף אמת בא"ת ב"ש הוא אי"ת והנה שקר בתוך אמת ואם תחליף שטות בא"ת ב"ש בנפ"א חכמה בא"ת ב"ש הוא סלי"ץ והנה שטות בתוך חכמה ובעבור שהוצרכתי לומר וחילופיהן הזכרתי גולם לא לדידך הוא הלא תראה שמלת בגלם עולה בא"ת ב"ש במ"ק ר"ל וחילופיהן בא"ת ב"ש שקר בכלל אמת: