ספר הפליאה/מו

לד"ה הקודם << | חזרה לתוכן ספר הפליאה | >> לד"ה הבא

ד"ה וראה והבן בעבור הגזירה

וראה והבן בעבור הגזירה ויציאת כל דבר לפועל נקרא בי"ת הטעם. א"ל אמור לי למה נקרא הבינה חי"ה, א"ל היא המחיה את כולם, וכל כך נתגדלו ריסי עינך שאינך יכול לראות מפני מה נקרא הבינה חיה חי"ה עולה כ"ג סנהדרי קטנה הממית והמחיה כולם על פיה. א"ל ר' חיה נקראת ולעולם אינה ממיתה, א"ל אמת אינה ממיתה לעולם למי שעובד עבודת השם מאהבה היא עבודה הנבחרת להש"י ויתעלה והוא עול תורה ועול מצות והוא הוא החי לעד ובעבורו נקרא הבינה חיה כי הוא חייך ואורך ימיך, א"ל בני דע לך כי אע"פ שנקראת הבינה חיה מ"מ ממיתה שהדין הקשה משם מתחיל לצאת. הלא תראה שז' אומות השרים שלהם היו מקבלים חיותם מהבינה וישראל היו עבדים במצרים וכשנשלם עון של אמורי כי לא שלם עון האמורי עד הנה אז נתהפך הדבר ויצאו ישראל ממצרים והלכו וירשו את ארצם. זהו סר צילם מעליהם וה' אתנו אל תיראום, א"ל מנלך הא שהוא מאמר הבינה, א"ל א"כ למה נקרא חי"ה ח' פעמים י' י' פעמים ח' ה' פעמים י' י' פעמים ה' זהו סר צילם מעליהם ר"ל י' פעמים ח' הוא פ' ח' פעמים י' הוא פ' י' פעמים ה' הוא נ' ה' פעמים י' הוא נ' צרפם כולם ועולים ס"ר זהו ס"ר ציל"ם, א"ל ר' הרבה אתה בולע סר צילם כלב אמר וכלב הוא ב' פעמים יהו"ה יהו"ה הם השני ווי"ן הו' ומשך הו' תפארת ויסוד שאומרים לכנסת ישראל ק"ם לך סר צילם מעליהם א"כ הווי"ן הם האומרים ולא הבינה, א"ל קץ כל בשר בא לפני מאמר הבינה היא והנה הגיע קיצם ונפלו שריהם למעלה והיינו קץ ז' אומות בא לפני. ולא החיה כל נשמה א"כ הווי"ן אומרים בגזירות הבינה הגוזרות חיים לטובים ומות לרעים. א"ל קץ כל בשר מאין לומר לך שהוא מאמר הבינה, א"ל א"כ למה נקרא חי"ה להורות שחיה בא"ת ב"ש עולה ק"ץ שנותנת חיים עד עת הקץ שלהם, א"ל א"כ למה נקרא הבינה ירו"ק א"ל כל ירוק מורה דין גמור והדין הגמור המתחיל משם הוא הדין הגמור שבמדת הגבורה, ע"כ ארז"ל אסתר ירקרקת היתה וחוט של חסד משוך עליה ר"ל דין ורחמים. וראה והבן שהעיקר דין מן הבינה שהרי מה שאמר והבור רק הוא רק של ירקרק ואמר הבור רק אין בו מים ונתעוררו חז"ל ואמרו מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. וכוונת הענין והבור רק והבור שהוא מקבל הדין הגמור מן הפחד אשר יצא מן הבינה אין בו מים כלל אינו ברחמים, א"ל רבי אמור לי סוד הדברים שיכנסו באזני, א"ל הבור הזה הוא מדת הדין הרפה והוא רק מהרחמים זהו רק אין בו מים, א"ל א"כ יאמר והבור רק מאי אין בו מים, א"ל אם היה אומר והבור רק הייתי אומר רק הוא מן הדין וגם אין בו רחמים לכן אמר אין בו מים אין בו רחמים מכלל שיש בו דין שמכלל לאו אתה שומע הן, א"ל א"כ יכתוב והבור אין בו מים וממשמע שנאמר אין בו מים רחמים מכלל שיש בו דין, א"ל אם נאמר אין בו מים נראה שאין בו רחמים וגם תוקף הדין אין בו לכן אמר רק שמלת רק מורה על דין מענין ירקרקת, א"ל א"כ יאמר ובור רק מאי והבור א"ל משמע שיש בור גדול ובור קטן אמר ה' להורות על הבור שיש לו סוף והוא י' טפחים שאותו הבור הוא כלול מי', א"ל א"כ יאמר הבור מאי והבור בו', א"ל לומר לך שאלולי הו' עם הה' אין לו חיים ליוסף כי הם כיוונו להשליך ליוסף לבור מלא נחשים ועקרבים להתעורר הענין למעלה לבא מדתו שהוא משך הו' לבדו זולת הרחמים העליונים שכיונו בתוקף הדין כדי שיחזור גם הוא להסכים עם הדין ויתגבר הדין עליו כענין ואת המים אשר בתעלה לחכה והם לא ידעו כי בבא המשך הו' עם הו' בא, והדין נכנע לכן לא ניזוק יוסף לא למעלה ולא למטה כי במחשבה חשבו להרגו למעלה וגם למטה, זהו שאמר המלאך נסעו מזה ממדתך הנקרא זה כענין ז"ה אל"י ור"ל הרומז ליסוד להורידו בדין ולהתקיים על יוסף מה שחשבו, ויעקב אביו שהוא הו' לא הניחו לבדו זהו מ"ש מה שאירע ליעקב אירע ליוסף ומה שאירע ליוסף אירע ליעקב. וראה והבן שזולת זה יוסף לא היה ניצול וחשו ביניהם ואמרו שמא יחשוב יוסף מחשבה אשר לא כדת ויחזור סבתו למעלה עם הדין כענין לפניו ילך דבר ונמצא שאנחנו שופכים דמו, ומפני שמכרו אותו אל עם אחר לכן נענשו עונש גדול ובמקומו אבאר בעז"ה. א"ל א"כ יאמר והבור רק אין מים מאי בו, א"ל אין בו מים מחכמת אלהים הרמוז בב' ומת"ת ישראל הרמוז בו', וא"כ יוסף לא היה נשלח רק מאביו לבדו זהו זכות אביו הצילתו זהו הו' של ו"הבור, א"ל מנלך שהדין הגמור מהבינה. א"ל מניה וביה והבור רק כתיב והבור רמז למה"ד הרפה ר"ק הוא ש' הרומז בבינה הוי אומר רק מן הרחמים ומלא מדין שהשורש מהר"ק שהוא הבינה. וגם ישעיהו אמר ליחזקיהו כי מת אתה ולא תחיה וכתיב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר סיבב הפנים ועלה דרך המדרגות אל הקי"ר הוא שורש היר"ק לבקש חיים מבעל החיים זהו ירוק. א"ל ולמה נקרא מלך עולם, א"ל שזה המדה נקרא משפט וכל מלך דן את העולם במשפט. וראה והבן שהעולם הוא ת"ת והמשפט הוא המדה של ממ"ה הקב"ה והוא מלך מן העולם הידוע, וראה והבן שמלת המלך עולה במ"ק בינה עם המלה. מלך העולם במ"ק ומ"ג הוא ט"ל שהבינה לוקחת הט"ל דלא מיעצר היא טל של ברכה ומורידה במלך של ו' קצוות והוא במלך שלו היא כ"י וכ"י בעולם השפל, א"ל ר' וטל לא מיעצר הלא אליהו ז"ל אמר חי ה' אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי וארז"ל טל של ברכה מיעצר טל של קללה לא מיעצר, א"ל לעולם מכתר עליון לא מיעצר וכשבא ליד הד"ו פרצופים הוא השליח מיעצר כי הכל לפי המקבלים, א"ל ר' מלך האם מלך הבן מלך בן הבן מלך הבת איני יודע איך אברהם, א"ל דע לך שיש מלך למלך והענין מוכיח, א"ל ולמה נקראת הבינה ויצר, א"ל מהיכן מקבלת הצורה כל הויות מבינה, לכן נקראת ויצ"ר וייצר עולה וי"ש וזהו ויש נספה בלא משפט שהבינה גוזרת להאסף אליה כל ההויות בסוף כל שמיטה ומשפט אינו נאסף היא המשפט. א"ל ולמה נקראת עפ"ר א"ל כ"י נקראת עפר שכל הד' יסודות בידיה והיא עושה הבריאה בתחתונים לכן הבריאה שהיא עושה בתחתונים מקבלת רשות מן המלך היא הבינה שהיא עקר היצירה למעלה, ואומן הקטן לקח רשות. מהאומן הגדול וראה והבן שהכל מן העפר וכולם ישובו בו. וכן האדם הגשמי כשהוא שב לעפר כולם אומרים עליו אוי והוא שעולה עפר במ"ק או"י כי לא ידעו איך משפטו יצא כי זה שעקר יסוד כל הנפשות היא הבינה ומהבינה ביסוד ולכן ביובל הגדול הם שבים לשם וע"כ נקרא עפר. א"ל ולמה נק' אהי"ה תינח הכתר אבל הבינה למה, ואם הכתר נקרא אהי"ה בעבור שכל הויות שבים הם לאלף הז' א"ל כמו כן למדה הזאת השבעה שמיטות שהיא תשלום ליובל הגדול אז ישובו איש לאחוזתו והיא הנקראת יובל ועליה נאמר ויגבה ה' צבאות במשפט עולה כ"ו במ"ק, והאל הקדוש נקדש בצדקה במ"ק עולה אהי"ה, וראה אהי"ה אהי"ה במ"ק עולה אחד הרי כ"ו, והוא הנקרא אל היוצא מאהי"ה שאם תשים ה' הנעלם של אהי"ה עם אותיות שלפניו יעלו עם כולם א"ל, ואיך ישים ה' עם הא' נעשה ו' ה' עם ה' נעשה י', וה' עם י' נעשה י"ה, סך הכל אל, א"ל איזה שם המיוחד ומה הם מ"ח אותיות. א"ל אמר לי אבי ז"ל כשעלה משה רבינו ע"ה למרום אמר להקב"ה מה שם המיוחד וכמה אותיות הם א"ל הקב"ה שם המיוחד הוא שם יהו"ה ומתגלגל י"ב הויות. ששה נסתרים וששה נגלים. ואלה הם:

• יהוה נסתר ויוצא מן - ואמרו לי מה שמו מה:

• יההו נגלה ויוצא מן - יתהלל המתהלל השכל וידוע:

• יוהה נגלה ויוצא מן - ידותיו ולצלע המשכן השנית:

• הוהי נסתר ויוצא מן - ארצה וישליכהו ארצה ויהי:

• הויה נגלה ויוצא מן - הסכת ושמע ישראל היום:

• ההיו נסתר ויוצא מן - עירה ולשרקה בני אתונו:

• והיה נסתר ויוצא מן - ויראו אותה שרי פרעה:

• וההי נגלה ויוצא מן - ודבש היום הזה יהוה:

• ויהה נגלה ויוצא מן - וירא יושב הארץ הכנעני:

• היהו נסתר ויוצא מן - ליהוה אתי ונרוממה שמו:

• היוה נגלה ויוצא מן - המר ימירנו והיה הוא:

• ההיו נסתר ויוצא מן - וצדקה תהיה לנו כי:

ונסתר רוצה לומר שהשם יוצא מסופי תיבות, וסופי תיבות נסתרים. ונגלה רוצה לומר שהשם יוצא מראשי תיבות, וראשי תיבות נגלה:

• הרי י"ב הויות וניקודם כניקוד הפסוק המרמז לזה השם. וכפי סדר האותיות של פסוק כך סדר השם:

וראה והבן שהקב"ה דן את עולמו מדה כנגד מדה וכשחטאו אבותינו בשכחת שמו יתברך מסרם ביד שלוחים שתים ליסרם והם אלהות אדום וישמעאל והם שני שטנים יש"ו הנוצרי ומחמ"ט, ותחלק הי"ב שמות לג' חלקים מד' ד' הרי כאן י"ב שמות וסימנך ז"ה, תרבעם והם אותיות מ"ח זהו מ"ח ז"ה שדי יחזה והיא השכינה הנקראת מחזה, וראה שהשמות הללו הם י"ב בתים ובהם מ"ח אותיות כללם בחשבון ארוך שנים עשר בתים ר"ת הם שע"ב: