ספר הפליאה/לא
ד"ה הספירה השניה היא חכמה והוא ו'
[עריכה]הספירה השניה היא חכמה והוא ו' בוהו ו' נעלם בין ב' וה', והוא בי"ת ו"ו ה"ה ו"ו כלומר שנאצלה מן הכתר העליון ור"ל ב"ו הוא חכמה ח"ך מ"ה הח"ך שהוא החכמה האציל מ"ה שהוא האדם מ"ה אדם. ראה והבן חכמה עולה ע"ג הוא סנהדרי גדולה ע"ב האחד מהם נקרא חכם להתיר את הנדר יש חכם למעלה מן הנדר וחכם שמו, ולמה נתוסף לו ה' בעבור שחכמה הוא ח"ך הכתר והבינה לשון הח"ך והה' מורה על הבינה, ע"כ הה' בחכמה כי הלשון בתוך הח"ך והוא הנקרא י' וקוץ הי' רומז בכתר וגוף הי' רומז בחכמה כי הי' אות נעלם מכל האותיות וע"כ הב' סבות שרומז הי' הם נעלמות. וראה והבן שכל האותיות יש להם צורה וי' אין לו צורה אלא גולם. וכתיב כולם בחכמה עשית שהבינה מבטת בחכמה שהוא הגולם ובוראה את העולם. כי הגולם הוא מקבל כל צורה שבעולם. א"ל בני דע לך כי חכמה אם תהפכהו הוא כ"ח מ"ה הוא תפארת ישראל וכח הם כ"ח האותיות כי קריאת הא' עליהם ופעם אחת דממה וקול אשמע שבכלל המ"ה הוא אלהים. ולא ידעתי היאך ואם שמעת אמור, א"ל לא שמעתי רק שמ"ה הוא אדם, א"ל ברוך ה' אשר לא עזב חסדו ואמתו ממני והודיע לי שמ"ה במילואו מ"ם ה"א עולים פ"ו הוא אלהים. אמרתי לו ר' שמעתי שחכם מתיר את הנדר ולמה בלשון התרה אימא מיפר, א"ל בא עמי ונלך שנינו ואפשר שנוכל להשיג. א"ל ר' אני יודע שאתה מעביר השעה ואל תעשה ככה כי זוכר אני מאבי שאמר לי בני התרת חכם סוד מופלא הוא. א"ל וכן אמר לי אבי, א"ל א"כ מי יברר לנו, א"ל מן השמים יבררו לנו, א"ל א"כ בא ונלך, א"ל ואיזה דרך נלך א"ל נחפש דרך ונעלה הרמתה ושם נלמוד. א"ל בני התחלת להתפאר מי יוכל לעלות שם ואם יפול הנופל מי יקימנו. ראה הקב"ה ענותנותו ושלח לו מלאך מן השמים פשט צורה ולבש צורת בחור ובא להם. אמר להם שלום על רבנן אמרו לו ברוך הבא אמר להם מאין ולאין ר"ל מאין מאיזה למוד יצאתם ולאין אתם הולכים לשאול. ואמרו לו מהר ה' ירדנו הוא הבינה שנדריה עליה ורצינו לעלות הרמתה לדעת חכם מתיר ואינו אומר מפר מה ענינו. ואמר להם כשמו כן הוא ח"ך מ"ה הח"ך אומר לבינה מותר לך. אמרו לו אדונינו איך מלת מותר יוצא ממ"ה אמר להם תמלא המ"ה ותעלהו באותיות ך מ ן ף ץ ומלואו מ"ם ה"א יעלה המ' ת"ר וה"א ו' הוא מ"ו ת"ר זהו מותר לך. אמרו לו אדונינו האר עינינו כי זה קשה לנו אמת כי חכם מתיר למדנו מ"מ זה קשה לנו למה לא יתיר האב והבעל ויפר החכם. א"ל כח התרה הוא כח חזק מכח ההפרה הלא תראה שאפי' הקשר החזק יש ביד חכם להתירו ואחר שהתירו נמחל זהו לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו. אבל הבעל והאב אין בידם כח להתיר קשר חזק ולכן הם בלשון הפרה לשון רפיון מורה כיון שהפ"ר רפ"ה, ואם חלפו שהבעל בלשון התרה והחכם בלשון הפרה אינו מותר ואינו מופר כי שקר אמרו גם שניהם הנותן רפיון לחכם ואינו כן ונותן כח לבעל ואדרבה הוא הרפה, וידעת שהגבור הוא מושל בשל מטה הימנו והנמוך עושה כפי רצון הגבור ואינו רשאי לשנות כי רפה הוא ממנו. אמרו לו תינח כשהוא חכם אבל ג' הדיוטות מה תאמר. אמר להם הואיל והם באים מכח חכם והם שקולים כחכם והם ב"ד שאינו חצוף א"כ דינם כחכם אמר להם תשארו לשלום. מיד תפשוהו ואמרו לו זה החכם נקרא חכמה קדושה היכל אוצר אור מזהיר מה טיבן של שמות אלו, א"ל חכמה שורש ועיקר לכל החכמות, קדושה קדוש נקרא הכתר והיא מתקדשת ממנו ע"כ נקרא קדוש. היכל א"ל היכל הכ"ל שהחכמה כלל שכולל הכל מה שלמעלה ומה שלמטה. אוצר כל אוצרות החכמה כולם בחכמה. אור מזהיר ענפי החכמה מתרבין למעלה עד הכתר ואינה נכרת כלל אלא מן השכל הקבוע במורשי לבות של אדם. ועוד כי חכמה נשרשת מצד עצמה להגדיל פרחי האותיות המפורשות לנו ללמוד וללמד וזהו מצות ה' ברה מאירת עינים לפי שבחכמה היו כל הרשימות והחקיקות שהיה הקב"ה חוקק ורושם בהם פעולותיו הניחם והלך לו. החכמה נקראת תכלת מפני שכל הצבעים כלולים בה וכל המדות מקבלים השפעתם מזאת החכמה בין דין בין רחמים וצבע תכלת כל הצבעים כלולים בה ע"כ קראוה תכלת, וע"כ נכתב בתורה נתון תתן לו שהתכלת עולה תת"ן ומלת נתון שהכתר נותן לחכמה והוא פעול ר"ל כל השפע נתון לה מכתר לכן תתן לו והוא העני היא כ"י, וע"ז ארז"ל אפי' מאה פעמים שמלת נתון יורד מהכתר עד כ"י הרי כאן עשר וכ"א כלול מעשר הרי ק' פעמים. א"ל ואימא אלף שכ"א כלול מק' הרי כאן אלף א"ל תפשת מועט תפשת תפשת מרובה לא תפשת שא"כ אין לדבר סוף שכ"א כלול מאלף הרי כאן רבבה והנה אין מספר לגדודיו ואין לדבר סוף, א"ל ר' אימא נתן תתן י' פעמים שאם באת במאה אבא באלף ואין לדבר סוף, א"ל מאחר שהא' והי' והק' למעלה בכתר עליון שהי' והק' בכלל אלף העולה אי"ק א"כ אין למעט מק' ועד הק' הוא פי' ולא סתירה למעלה מק' יש סתירה שאין לדבר סוף אבל עד הק' אין לסתור מצד מעלת הק' ואע"פ שהא' בכתר י' בחכמה ק' בבינה בהיותם בקיבוץ והוא אי"ק רומז בכתר. עוד תכלת תי"ו כ"ף למ"ד תי"ו ר"ל שעולה אל"ף ו"ו הוא אל פ"ו אל אלהים. וגם בא לומר לנו שהו' מתגלגל ועולה בא' ואהיה אצלו אמון ופ"ו שהוא אלהים עמו וע"י אמצעית התכלת שהם אותיות שניות ק"ם בתולת ישראל. ועוד החכמה נקראת י"ה מפני שאותיות אלו מורים דין והדין מתחיל מזה העלול כענין שארז"ל שהיא בכר לדין ע"כ נקרא י"ה ואיך נראה הי"ה דין כי הי' עם כללו הוא נ"ה ה' עם כללו הוא ט"ו צרפם והם ע' תמלא עי"ן והוא סינ"י זהו שארז"ל מלמד שכפה עליהם הר כגיגית הוא קושי דין היוצא מסיני תורה שבכתב ותורה שבע"פ והשורש מחכמה. ועוד אמרו י"ה הוא חצי השם ואם תמלאהו הוא כלל השם יו"ד ה"א היינו יהו"ה ר"ל י"ה הנגלה מורה דין ועם הנסתר מורה רחמים. ועוד י"ה עשרה חמשה הנה עשרה עולה תקע"ה והי' מורה עשרה צרפהו והיא תקיע"ה מלא בי' וגימ' השר"ף והוא סנדלפו"ן וגימ' התפילין שמעלין את קול השופר בר"ה לראש הקב"ה במקום תפילין. וראה והבן השופר היא בינה וקול בת אברהם והשר"ף הוא לשם והתקיעה מברחת אותו משם כי בראות התפילין מעלין קול התקיעה כל הדינין ספו תמו, וגדולתה היא עם התקיעה זהו תקע בשופר גדו"ל לחירותנו והה' עולה חמש"ה עולה נג"ש זהו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ר"ל שעלו למעלה וקבלו שפע וברכה. גם נקראת חכמה יחידה בעבור שכ"י נקראת חנינה וכל החכמים והנביאים היו משיגים (בחכמה) בחנינה כי הוא תורה שבע"פ אבל החכמה אין כל בריה יכולה להשיג מרוב העלמתה ע"כ נקראת יחידה. ושמעתי יחידה במ"ק אח"י זהו שאמר הכתוב מי יתנך כא"ח לי "כרובים "אופנים "חיות ר"ת כא"ח וגימ' בי"ב י"ה והוא שם שר הכתר מקבל התפלה ומעלה אותה, והחכמה נקראת ל"ב נתיבות שמהחכמה עליונה נאצלה תורה שבכתב המתחלת בב' ומשלמת בל'. והנתיבות הם הצינורות היורד השפע מהם בי"ת למ"ד, ראה והבן אותיות שלישית ד"ת זהו אש ד"ת למו תורה רשומה ואותיות שניות י"ם לומר לך שהדת רחב מן הים שהים בתוך הדת. וראה והבן בי"ת למ"ד ב"י דע"ת [דע"ת הוא ע"י צירוף ל' ומ' העולה ע'] ר"ל תורה כתובה נקראת דעת הוא ת"ת ואומרת תורה רשומה שהיא החכמה ב"י דע"ת, גם נקראת החכמה י"ש שאינה נעלמת כמו אי"ן שהאין גם העליונים אינם משיגים אבל ביש משיגים עליונים י"ש יו"ד שי"ן החכמה בכר לדין וי דן י"ש ר"ל ו"י כשי"ש דן העולם [ו"י אותיות שניות ד"ן אותיות שלישיות] ראה והבן הי' אינו מצטייר והש' מצטייר ג' יודי"ן ועם הי' הרי כאן ד' יודין יייי וכ' והכ' עולה ב' יודין הרי כאן ששה יודין ג' לזה העולם וג' לעוה"ב י' יברכך ה' וישמרך. י' יאר ה' פניו אליך ויחונך. י' ישא ה' פניו אליך וג' יודין ויס"ע ויב"א וי"ט וזה הסוד אבארהו במקומו בע"ה: