ספר המצוות לאו שיט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצות לאו שיט - לא להכות אב ואם

הזהיר מהכות אב ואם. ולא התבארה גם כן אזהרה מבוארת מזה, אבל זכר העונש ואמר "ומכה אביו ואמו מות יומת(שמות כא, טו). ולמדנו אזהרה למכה אביו על דרך שלמדנו אותה למקלל אביו, וזה כי כבר התבאר במצוה ש' שאנו מוזהרין על כל איש שלא להכותו ואביו בכלל.

ולשון מכילתא: "ומכה אביו ואמו וגו'", עונש שמענו, אזהרה מניין? תלמוד לומר "ארבעים יכנו לא יוסיף(דברים כה, ג). והרי דברים קל וחומר, מה אם מי שמצווה להכותו הרי הוא מוזהר שלא להכותו, אביו ואמו שאינו מצווה להכותו אינו דין שיהא מוזהר שלא להכותו.

והעובר על לאו זה, כלומר שיכה אביו או אמו במזיד ויוציא מהם דם, הרי זה חייב חנק. והתבארו דיני מצוה זו בסוף סנהדרין.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: rmbm/lo319