לדלג לתוכן

ספר האגדה/שבת וימים טובים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שבת וימים טובים.

[עריכה]

חֲנוֹכָּה וּפוּרִים.

[עריכה]

עט. בימי מלכות יָוָן הרשעה נזרו על ישראל, שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו ״אין לי חלק ונחלה באלהי ישראל'; מיד הלכו ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם. עוד גזרו, שכל מי שיש לו שור יכתב על קרנו: ״אין לי חלק ונחלה באלהי ישראל'; מיד הלכי ישראל ומכרו שוריהם. (מד' לחנ').

פ. למה מדליקין נרות בחנוכה? בשעה שנצחו בניו של חשמונאי ונכנסו לבית־המקדש, מצאו שם שמנה שפודים של ברזל כידונים, שהשאירו האויבים., וקבעו אותם בבית המקדש לזכרון., והדליקו בתוכם נרות. (פסיק').