ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/רא
שלא לבוא על אשת הבן, שתהיה אשתו מן הארוסין וכל שכן מן הנשואין, בין בחייו ואפילו גרשה בין אחר מותו. בכל ענין זה נקראת אשת בנו, ואסורה עליו, שנאמר "ערות כלתך לא תגלה" (ויקרא יח, טו). ומן הדומה שהחיוב אפילו בבן ממזר, בנו הוא מכל מקום, אבל בן שפחה ונכרית אין זה נקרא בנו לשום דבר.
שרש איסור העריות, כתבנוהו (מצוה קצ).
מדיני המצוה כגון מה שאסרו זכרונם לברכה (יבמות כא:) לגדר זה כלת בנו, וכן כלת בן בנו עד סוף העולם. ואסרו גם כן כלת בתו בלבד. והטעם כעין מה שאמרנו למעלה, לפי שהאיסור בא בכתוב בכלתו, גזרו הם בכל הכלות הבאות מחמת הבן. וגזרו מחמת בתו בלבד ודי לנו בכך. ואלו נקראות שניות.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ושכב את כלתו במזיד ויש עדים והתראה, בסקילה. ואם אין עדים בכרת. בשוגג מביא חטאת קבועה. ואם שכב את כלת בנו או בן בנו עד סוף העולם או כלת בתו, מכין אותו מכת מרדות.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: tryg/mcwa/201