ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/צב
שלא נבשל בשר בהמה בחלב, שנאמר "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט). ובא הפירוש (חולין קיג.) דלאו דוקא גדי, אלא אפילו כל בשר בהמה במשמע. שאין לשון גדי אלא לשון בשר בהמה, והוציאו בלשון גדי לפי שהבשר דבר רך כגדי. ואיך אתה למד כן? ממה שאתה מוצא בכמה מקומות בתורה שכתוב גדי, והוצרך לפרש 'גדי עזים' -- הא למדת, שבמקום שנאמר 'גדי' סתם לאו דוקא גדי עזים, אלא אף כל בשר בהמה כיוצא בו במשמע.
משרשי מצוה זו לפי הדומה שהוא כעניין מה שכתבנו במצות מכשפה (מצוה סב) כי יש בעולם דברים שנאסר לנו תערובתן בסיבת העניין שאמרנו שם. ואפשר שתערובת הבשר עם החלב במעשה הבישול, יהיה סיבת איסורו מן היסוד ההוא. וקצת ראיה לזה לפי שבא האיסור לנו במעשה התערובת אף על פי שלא נאכלנו, שנראה בזה שאין איסורו מחמת נזק אכילתו כלל, רק שלא נעשה פעולת אותה התערובת ולהרחקת אותו עניין שאמרנו. והזהירנו גם כן במקום אחר שאם אולי נעשה התערובת, לבל נאכלהו ולא נהנה בו, להרחיק העניין. ואפילו אכלו מבלי שנהנה ממנו כלל - לוקה (פסחים כה.) מה שאין כן בשאר כל איסורי המאכלות. וכל זה מורה שיסוד טעמו הוא מחמת התערובת. וכעניין שאמרנו בכישוף, זה נאמר מתוך הדחק ועדיין אנו צריכים למודעי המקבל. והרמב"ם זכרונו לברכה (מורה נבוכים ג מ"ח) כתב בעניין טעם אחר ואמר כי יש עובדי עבודה זרה יעבדוה במעשה תערובת בשר עם חלב, ולכן הרחיקה התורה אותה התערובת. וכל זה איננו שווה לי (אסתר ה, יג).
דיני המצוה נכתוב בעזרת השם בקיצור כמנהגנו במצות איסור האכילה וההנאה (מצוה קיג) בסדר כי תשא.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליה ובישל בשר בחלב, ואף על פי שלא אכלו, לוקה.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: tryg/mcwa/092