ספורנו/דברים/כא
ד
[עריכה]"אל נחל איתן" שאין שם רגל מצויה: " וערפו" שהיא מיתה נעלמת מעיני הנהרג מורה על שההריגה היתה בלי ספק במקום נעלם מעיני העם ושנעשתה ע"י רוצח. שלא היה נודע לרוצח אצל כ"ד שאם היה נודע אצלם הרוצח היו מבערים אותו:
ה
[עריכה]"לשרתו ולברך" ועל ידם תהיה כפרה מן הדם הנקי וברכה לארץ: " ואל" פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. באופן שהם בקיאים בדרכי בני אדם ומזגיהם כמו שראו הם ואבותיהם, ואולי יכירו מי נתלכלך בחטא זה בידיעת דרכיו ומעלליו ויתגלה הדבר:
ז
[עריכה]"ידינו לא שפכה" שלא הנחנו שום נודע לרוצח בארץ: " ועיננו לא ראו" שלא היה זה במקום רואים שאם היו שם רואים היו מתקוממים ומגידים:
ח
[עריכה]"כפר לעמך" כפר אתה בדם שופכו. כאמרם ז"ל (סנהדרין) מי שנתחייב הריגה לסטים באים עליו: " ונכפר להם הדם" יכופר בדיני שמים בדם שופכו באופן שיהי' נראה כמתכפר מאליו:
ט
[עריכה]"ואתה תבער" הנה האל ית' יכפר כשלא תדעהו ואתה אם תדעהו תבער קודם שיפעלו בו דיני שמים:
י
[עריכה]" כי תצא" אל חוצה לארץ:
יג
[עריכה]"ובכתה את אביה ואת אמה" שתעזבם ותתישב בזה בדעתה שלא לחשוב בם עוד כענין ושכחי עמך ובית אביך ואין הבכי על מיתתם כי אנחנו לא נמית אותם כלל:
טו
[עריכה]"כי תהיינה לאיש שתי נשים" אחד נצחון המלחמה דבר בעניני בני המדינה והם עסקי הנשים והבנים והמקנה והתכשיטים והציד והבנין ועבודת האדמה והמלבוש:
טז
[עריכה]לא יוכל לבכר את לב האהובה על פני בן השנואה הבכור. לא יעביר הבכורה מן הבן בשביל שנאת זו או אהבת זו אבל אם יעשה זה בסבת רשעת הבן הבכור אז ראוי להעביר כאמרם ז"ל (ב"ב פרק יש נוחלין) אם לא היה נוהג כשורה זכור לטוב וכן נראה שעשה יעקב אבינו כאמרו ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל:
יח
[עריכה]"סורר ומורה" כי מריו מסיר התקוה שישוב מסוררותו:
כ
[עריכה]"זולל וסובא" כי סובא וזולל יורש וילסטם למלא נפשו:
כג
[עריכה]"כי קללת אלהים תלוי" הנה כל עצם נבדל מחומר יקרא אלהים ומזה המין הוא עצם הנפש השכלית באדם הנקראת צלם אלהים. וע"ז הדרך אמרה בעלת אוב לשאול אלהים ראיתי עולים. ובהיות שהבזיון הנעשה למת אחר מיתה הוא בזיון לנפש השכלית אשר היא עצם נבדל הנשאר אחר מיתת הגוף אמר שהוא קללת אלהים כי הלנת חתליה לגוף המת בלתי קבורה היא בזיון לאותו העצם הנצחי הנקרא אלהים: " ולא תטמא" להשרות רוח הטומאה במקום המת הבלתי נקבר: