ספורנו/דברים/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ג[עריכה]

"וכן תעשה לשמלתו" אע"פ שאין אבידתה מצויה כ"כ אל תחשבה לאבדה מדעת:


ז[עריכה]

"למען ייטב לך והארכת ימים" הנה בענין שלוח הקן יש איזה גמילות חסד להמון שלא להשחית זרע עופות השדה שהם הפקר וזה בשלוח האם. אמר שאפילו בזה הקצת של גמילות חסדים יהיה אוכל פירות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא:


ח[עריכה]

"ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל." כאשר יקרה שיפול איזה נופל משם לא תהיה אתה הגורם באופן שיהיה עונש הדם בביתך:


יג[עריכה]

"כי יקח איש אשה" אחר הדבור בעניני הישוב דבר באזהרות המחייבות לשריית השכינה בישראל ולהשמר מלגרום הסתלקותה בפסול הזרע מצד העריות ומצד תערובת הפסולות ומצד טומאת המחנה כאמרו והיה מחנך מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך:


כד[עריכה]

"אשר ענה את אשת רעהו" הענה והשפיל אותה מכשרותה ופסל אותה מהיותה עוד ראויה לבעלה רעהו כענין נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה:


כו[עריכה]

"אין לנערה חטא מות" אע"פ שהיה סופה ברצון. כיון שהיתה תחלתה באונס פטורה שכיון שהתחיל' באיסור יצרה אנסה כאמרם ז"ל (כתובות פרק נערה) אפי' אומרת הניחו לו כו': " כי כאשר יקום איש על רעהו וגו'" אין זה כענין הבהמה הנרבעת שכתוב בה ואת הבהמה תהרוגו כי אמנם הבהמה לא התקוממה כלל אבל זו שהיתה תחלתה באונס והתקוממה כפי יכלתה הנה קרה לה כמו שקרה לנרצח שנעבדה בו עבירה נגד רצונו לפיכך אין לה ענין כלל:


כז[עריכה]

"צעקה הנערה" דנין אותה לכף זכות: