סמ"ע על חושן משפט רפד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]כל היורשים יורשים בחזקה כו': כן הוא לשון הטור ומור"ם נמשך אחריו וכתבו כאן והמחבר השמיטו משום שכבר כתבו לעיל ר"ס ר"פ ונמשך אחר דברי הרמב"ם שכתבו על סדר ההוא וכמ"ש שם:
סעיף ב
[עריכה]אע"פ שמשיאין אשתו על פיהם כו': הטעם דדוקא גבי נשואי דאשה הקילו בתחילה משום החומר' שהחמירו עליה בסופה דודאי לא תנשא עד שתבדק' היטב אם אמת הוא הקול וכמו שהקילו מטעם זה ג"כ להיתר' לישא ע"פ עד ח' או עבד ושפחה כמבואר בא"ע סי' י"ז ע"ש משא"כ בהוצאות ממון מחזקה זה ליתנו ליורשיו והא דהקילו בסמוך גבי נפלו למים שאין להם סוף ואינך דיורדין ע"פ לנחלה ואין משיאין ע"פ התם ה"ט משום דבכל דברים אלו שחזקתן למיתה לא החמירו גביהן לענין ממון אבל לענין נשואות אשה אדרבה מ"ה החמירו דכיון דחזקתן למיתה תסמוך האשה ע"ז ולא תבדוק תו ע"ז אם הוא אמת ובאיסור כרת החמור חשו חכמים טפי שלא תנשא כ"א ע"י בדיקה וחקירה ודריש' מ"ה אסרו להנשא עפ"ז ועפ"ר:
סעיף ג
[עריכה]אמרה מת בעלי ונתייבמ' כו': הטור השמיט דין זה כאן אבל כתבו בא"ע ר"ס קנ"ח כי שם מקומו ועפ"ר:
סעיף ד
[עריכה]סימנים מובהקים: האי מובהקים לאו מובהקים גמורי' קאמר דא"כ היו משיאין ג"כ אשתו ע"פ וכמ"ש בא"ע סי' י"ז אלא מובהקים לאפוקי חיוור וסומק או כליו היו כך וכך קאמר ועמ"ש בפרישה בסי' זה ובסי' רס"ז:
ואח"כ נשמע שמת: כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם והטור והכ"מ פ"ו דנחלות הקשה דמזה משמע דתרתי בעינן שיעידו עדים בדברים כאלו שחזקתן למיתה כו' וגם ישמעו אח"כ שמת ולפני זה בהעידו עדים שטבע לפניהם במים לא כתב שצריכין שישמעו אח"כ שמת והניח בצ"ע ע"ש ועפ"ר שכתבתי שיש לדחוק ולומר שס"ל להרמב"ם שכל שאבד זכרו מסתמא יצא הקול שמת ומ"ה לא הוצרך לכתבו ברישא וכאן כתבו לרבות' ללמדינו שאפי' לא שמעו בו שמת אלא אחר שהעידו על דברים כאלו וה"א שהקול שמת נתפשט מכח עדותן על דברים שהן למיתה אפ"ה יורדין לנחלה וכ"ש אם נשמע הקול שמת קודם שהעידו על דברים כאלו שסתמן למיתה וק"ל: