סמ"ע על חושן משפט קצג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]ונקנה בכסף או בשטר כו': פירוש הן שקונה המחובר בפ"ע ע"י קנין כסף או שטר או חזקה שעושין בו הן שקונה הקרקע ועושה בה אחד מהקנינים נקנה לו עם הקרקע גם המחובר שעליו אלא שיש הפרש ביניהן דכשעושה קנין בגוף הקרקע אז קונה כל האילנות או התבואה והפשתן שעלה על ידי חזקה אחת שעושה בקרקע (וכמ"ש בדרישה ל' הגמ' ופירש"י) ואם בא לעשות חזק' במחובר בפני עצמו צריך לעשו' חזק' בכל אילן ואילן בפני עצמו ואח"כ סיים וכתב עוד ענין שלישי והוא דעושה אחד מהקניני' בקרקע ואין כוונתו לקנות הקרקע אלא המחובר שעליו נמי מהני:
כגון ענבים העומדים ליבצר כו': ויש חולקין ואומרין דאפי' כו' היש חולקין המה דעת הטור וסייעתיו דפסקי הלכתא כרבנן דאמרי כל המחובר לקרקע שם ודין קרקע עליו וכאן כתב מור"ם ז"ל על ל' המחבר דעת החולקים ולעיל בסי' צ"ה ס"ב לא כתב כלום אדברי המחבר שסתם ופסק ג"כ כדעת הרמב"ם ובטור כתב שם שהרא"ש ור"ח חולקים עליו ועוד דלקמן סי' ש"א ס"ה סתם המחבר וכתב המוסר לחבירו לשמור דבר המחובר לקרקע דינו כקרקע אפי' ענבים העומדים ליבצר עכ"ל ולא חילק בין צריכין עדיין לקרקע או לא כמו שחילק וכתב בסי' צ"ה וכאן סתם וכתב איפכא דענבים העומדים ליבצר דינם כמטלטלים וצ"ל דסתם ענבים העומדים ליבצר הנזכר בל' הרמב"ם והמחבר מיירי שצריכין עדיין קצת לקרקע ומ"ה סתם וכתב המחבר בסי' ש"א דהוויין כקרקע מיהו דוקא לענין חיוב ושבועת שומרים ס"ל דהוויין כקרקע אבל לענין קנין למקניהו בכסף ובשטר ובחזקה ולענין אונאה ס"ל להרמב"ם דלא הוי כקרקע אף שצריכין עדיין קצת לקרקע מ"מ עומדים ליבצר היום או מחר וזהו שדקדקו וכתבו כאן ה"ז כמטלטלים לקנין ויש להן אונאה משמע ולא לכל ענינים וכמ"ש אבל לענין שומרים ס"ל דבכה"ג הוי כקרקע ובסי' צ"ה איירי נמי משומרים ומ"ה פסק שם נמי דצריכין קצת לקרקע ה"ל כקרקע ומשום דשם התחיל הרמב"ם והמחבר בל' משנה וגמ' טענו ענבים העומדים ליבצר כו' ה"ז נשבע עליהן הוצרך שם לפ' דבל' הגמ' כל שקתני וקאמר ענבים העומדים ליבצר היינו שא"צ לקרקע כלל הא צריכין לקרקע קצת אין נשבעין עליהן ומה שסיים שם וכתב דהרי הן כקרקע לכל דבר האי "לכל "דבר ל"ד קאמר דהא לענין קנין ואונאה כתב כאן דה"ל כמטלטלין אלא ר"ל לכל ענין שומרים כגון לענין שבועת שומרים ולענין מודה מקצת וכיוצא באלו ומור"ם הביא כאן דעת החולקין שהן ס"ל דאפי' בא"צ לקרקע כלל דינו כקרקע כרבנן ור"א דסבירא ליה המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע והרי זה עכ"פ עדיין מחובר להקרקע וכן הוא משמעות ל' הטור לעיל בסי' צ"ה ע"ש. ומדלא כ' מור"ם שם בסי' צ"ה דעת החולקין צ"ל דבאינו צריך לקרקע כלל הכריע לפסוק כהרמב"ם דדינו כמטלטליה והצריך עדיין לקרקע קצת הכריע כהרא"ש דה"ל כקרקע בין בשומרים בין בקנין ואונאה וכו' "ובעיר שושן ראיתי שכתוב ז"ל וי"א דאפילו אין צריך לקרקע דינו כקרקע דאע"ג דכל העומדים ליתלש כתלוש דמי קנה לה בתורת אגב עכ"ל ואפשר שכדי לישב למה כתב מור"ם כאן דעת החולקין ולא כתבן בסי' צ"ה כתב כן ולא דק כלל דהא החולקין הללו קאי גם אמ"ש הרמב"ם והמחבר בשמו דגם לענין אונאה יש לו דין מטלטלין והחולקין אמרו דאין לו דין מטלטלין אלא דין קרקע ואין לו אונאה ושם לא שייך טעם אגב דלא מצינו זה דהקונה דבר העומד ע"ג קרקע ואין צריך לקרקע כלל שלא יהא בו דין אונאה כיון דעומד ע"ג קרקע בפרט דכאן איירי נמי באפי' אינו רוצה לקנות הקרקע אלא המטלטלין שע"ג (ועוד דהא הרמב"ם גופא כתב האי דינא בספ"ג דמכירה דאם הפשתן וכיוצא בהם עומדים בקרקע ויבישים הם דא"צ לקרקע כלל דנקנין אגב קרקע כשארי מטלטלין וכמו שביאר דבריו שם המ"מ ע"ש וא"כ לא ה"ל למור"ם לכתוב כאן מדברי המחבר שהן דברי הרמב"ם דיש חולקין) ועוד דבקנין אגב בהאי דלא בעי להקנות קרקע אלא כדי שיקנה אגבן המטלטלי' לכ"ע ודאי צריך שיאמר לו קנה קרקע ותקנה המטלטלין שעליו אגבן וכדמשמע לקמן בסי' ר"ב וא"כ לא ה"ל למור"ם לסתום אלא לפ' דמיירי שא"ל קנה אותן אג"ק ודוק ועמ"ש עוד בביאור דברי הטור והמחבר בדרישה כאן ובסימן צ"ה שם הבאתי ל' המ"מ דפ"א דמכירה דכתב שהרמב"ם ס"ל דבשומרים יש לחלק בין ענבים העומדים לבצור בין צריכים לקרקע קצת או לא ולא בשאר ענינים וגם כתבתי שם שמל' הרמב"ם והמחבר דלעיל סי' צ"ה ס"ב דהתחיל וכת' טענו ענבים העומדים לבצור כו' וכתב עליו ז"ל והוא שאינם צריכים לקרקע כו' אבל אם צריכים לקרקע כו' מזה אין ראיה דהרמב"ם מחלק בענבים העומדים לבצר די"ל דה"ק הא דאמרינן בגמ' דענבים העומדים לבצר דינם כמטלטלים הוא מטעם דכל ענבים העומדים לבצר הן אינם צריכי' לקרקע אבל שאר עניינים הצריכים לקרקע דינם כקרקע עיין מ"ש עוד ודו"ק:
המטלטלים לקנין: פי' ואין קונין אלא בדברים שהמטלטלין נקנין בהן וכמ"ש בסי' קצ"ד [קצ"ה] וקצ"ח: