סמ"ג לאו רצ
אלו הן מצות לא תעשה התלויות במקדש
שלא לבנות אבני מזבח גזית, דכתיב בפרשת יתרו "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית" וגו' וכתיב בפרשת תבא על עניין הר עיבל "ובנית שם מזבח לה' אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהן ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך". הרי הכתוב הזה מלמד על אם מזבח אבנים שאינו רשות אלא חובה.
גרסינן בזבחים [דף נ"ד] תני לוי כיצד בונין את המזבח? מביא מלבן שהוא שלשים ושתים על שלשים ושתים וגבהו אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות פי' לחות כמו דגים מפולמין בביצה [דף כ"ד] ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו יסוד, וחוזר ומביא מלבן שהוא שלשים על שלשים וגבהו חמשה ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו סובב, וחוזר ומביא מלבן שהיא כ"ח על ב"ח וגבהו שלשה ומביא חלוקי אבני' מפולמות בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו מקום המערכה, וחוזר ומביא מלבן שהוא אמה על אמה וגבהו אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמו' בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וזפת וקוניא וממחה ושופך וזהו קרן וכן כל קרן וקרן.
ומקשה שם מדתניא במסכת מדו' [דף ל"ה] היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת אבל קרן דרומית לא היה לו יסוד ובכאן משמע שהיה לו יסוד ומתרץ דמחית מידי תותיה ושקיל ליה פי' נתן בתוך המלבן חתיכות של עץ או אבן כמד' היסוד ואחר שגמר המזבח נוטלן, ואומר שם דאי לא תימא הכי הא דאמר רב כהנא קרנות המזבח חלולות היו שנאמר ומלאו כמזרק בזויות המזבח, וכאן משמע שלא היו חלולות אלא ודאי מחית מידי תותי ושקיל ליה דאין לשבר הבניין אחר כך כי אבנים שלמות אמר רחמנא כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הצפורן כסכין של שחיטה הרי היא פסולה לכבש למזבח שנ' אבנים שלמות תבנה והסיד שנפגם משנבנה טפח, ר' אלעזר בן יעקב אומר כזית כדאיתא בחולין [דף י"ח].
שנינו במסכת מדות [דף ל"ז] אחד אבני מזבח ואחד אבני הכבש היו חופרין מבקעת בית כרם פי' הוא מקום אשר לא עובד בו ולא נזרע וחופרין שם למטה ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהם ברזל שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה, נפגמה אחת מהן היא פסולה וכולן כשרות, ומלבנין אותו פעמים בשנה אחת בפסח ואחת בחג, וההיכל פעם אחת בפסח ולא היו סדין אותם בכפים של ברזל שמא יגע בו, כשבונין את ההיכל והעזרה בונים באבנים גדולות שנ' אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית ואין מפצלין את אבני הבניין בהר הבית אלא מפצצין אותן ומסתתין אותן מבחוץ שנ' ומקבות הגת וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו ותניא במכילתא [יתרו פרש' י"א] ובתוספתא דסוט' לא נשמע בבית אבל נשמע בחוץ ואין עושין אכסדראות של עץ בכל העזרה כדאיתא בתמיד [דף כ"ח]: