סמ"ג לאו רסט
"ואת ענבי נזירך לא תבצור", כלומר הפירות שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרת, לא תבצור אותם. אינך בוצר אלא מן ההפקר, וגם בזו לא תבצור כדרך הבוצרים, אלא ישנה כדאיתא בת"כ [פרש' בהר פ"א] ובירושלמי דשביעית. וכן "ספיח קצירך לא תקצור" פירושו גם בענין זה שהרי הזהירה תורה שלא ינעול אדם כרמו ולא שדהו בשביעית אלא יהא הפקר לכל, שנאמר "והשביעית תשמטנה ונטשתה" כאשר יתבאר בסמ"ע [מ"ע קמ"ח].